הלקחים שצריך לקחת מיצחק שמיר
בדומה להתנהלות הממשלה במלחמת המפרץ, גם נתניהו מקווה שהעולם יילחם עבורנו. כשאנו מתקרבים לשעת האמת השאלה היא מי עדיף שיתקוף - המערב או ישראל
אמנם לסדאם לא היה נשק גרעיני, כי בגין לא שעה ללחצי שמעון פרס והפציץ את הכור שלו. אולם גם טילי הסקאד שאיים סדאם לשגר לעבר גוש דן, יכולים היו בהחלט להכיל חומרי לחימה כימיים ולגרום להרג המוני.
בדיוק כפי שאחמדיג'אד מאיים כיום על ישראל ובמקביל מעורר כנגדו את מדינות המערב, כך גם סדאם לפני 20 שנה – הרגיז את כולם. בסופו של דבר כבש סדאם את כוויית וג'ורג' בוש האב גיבש קואליציה בין-לאומית ותקף אותו.
ליצחק שמיר חשוב היה שלא לסכן את שלמות הקואליציה שגיבשה ארה"ב ושכללה (תמורת אתנן שמן) אפילו את סוריה.
מה בעצם היה השיקול שעמד מאחורי עמדתו זו של ראש ממשלתנו הקשוח? ניתן לשער כי בישראל העדיפו לתת למלאכתם של צדיקים להיעשות בידי אחרים.
אם כל העולם נלחם בעיראק מסיבותיו שלו, מדוע לתת לסדאם את ההוכחה כי מדובר במלחמה ציונית ולאפשר לו לתקוע טריז בין השותפות לקואליציה? סדאם מצדו לא ניסה כלל להשיב מלחמה.
לראשונה מאז מלחמת העצמאות מצאה עצמה האוכלוסיה האזרחית תחת מתקפה ישירה. אזרחי ישראל התמכרו לחדרים האטומים, לניילונים, למסיכות הגז ולקולו של נחמן שי והנשק הסודי החדש שהציע לנו - כוס מים.
עכשיו בואו ונחזור לימנו – לנתניהו, לאיראנים ולשאר העולם. אחמדיניג'אד – כמו סדאם - מכין עצמו להשמדת ישראל.
נתניהו – כמו שמיר – מקווה שהעולם יעשה עבורנו, מסיבותיו שלו, את המלחמה הקיומית. עד כה הופעל לחץ כלכלי ומדיני שלא נשא תוצאות וככל הנראה אנו מתקרבים לשעת האמת והשאלה היא מי עדיף שייתקוף, המערב או ישראל.
לקח שמיר אומר שבלי שום קשר לזהות התוקף – עלינו להניח שגוש דן יזכה בכל ה"סחורה" שמסוגלים האיראנים "להציע". לקח שני הוא שנטרול האיום על ישראל אינו בראש מעינייה של קואליציית המערב – כזכור שום סקאד לא הושמד בטרם שוגר.
כלומר אם ישראל לא תתקוף באיראן ותשאיר את המלאכה לאחרים, היא תספוג בסבירות גבוה יותר את כל יכולת התגובה האיראנית – ראשית משום שהרתיעה האיראנית תפחת משמעותית מול ישראל פסיבית וגם משום שהיכולת הטכנית להתגונן מתוך עמדה פאסיבית – פוחתת משמעותית.
אבל החמור מכל הוא לקח שמיר השלישי: סימן השאלה המרחף כבר כיום מעל זכות קיומה של מדינה יהודית, יהפוך לסימן קריאה שחור ושלילי. ישראל תיסחט לשלם במטבע קשה (מאוד!) עבור מבצע שיכולה הייתה לבצע ביתר יעילות – בעצמה.
נותרת כמובן האפשרות הסבירה שאף אחד לא יתקוף, לא אנו ולא המערב. זו האפשרות הנוראה מכל כי אקדח שמופיע במערכה הראשונה יורה כידוע – במערכה השלישית. נשק גרעיני בידי האייתולות – יופעל כבר במערכה השנייה וספק אם ניילונים ומים יועילו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם