הממזרים שינו את הכללים
קצב לא רק מכחיש שאנס, נראה שהוא באמת מאמין בחפותו. ככל שיקדים להבין את חומרת מעשיו, יהיה לו קל יותר להתפייס עם עצמו
לי יש הסבר אחר. אני חושב שקצב מאמין באמת ובתמים בחפותו. הוא יעבור פוליגרף, אם יתבקש. אגב, אני מכיר עוד כמה פוליטיקאים שמאמינים לשקרים של עצמם. קצב לא המציא את זה, אבל אפשר להגיד שהוא שידרג את זה. הוא משוכנע שלא עשה דבר ושלא דבק רבב במעלליו. הוא חי במציאות מדומה שברא לעצמו, מציאות שבה בעל השררה משייט בלשכתו, מוקף במקורביו ועושי דברו, ומדי פעם יורד אל העם ומואיל לחלק מנחות חיבה או אהבה לנתיניו.
הוא לא מבין מה לא בסדר בקיום יחסי מין שיטתי עם כפופות לו. לשיטתו, זה הגיע לו. על פי כלליו, דרישות סף של מזכירה כוללות שירותי משרד ומין. אז זהו, שהממזרים שינו את הכללים ושכחו לעדכן אותו. שלא נדבר על זה שקצב היה משוכנע (שכנע את עצמו) שהן בכלל אוהבות אותו, אולי אפילו סוגדות לו ומעריצות אותו, והוא בסך הכל מקבל את דין התנועה, נכנע לצו השעה, ומעניק להן מחסדיו. כשהפסיק להעניק, הן החליטו לנקום.
מהיכרות עמוקה עם המקרה של א' מבית הנשיא, אני נוטה להאמין שבחלק מהמקרים ספק רב אם מעשיו של קצב נכנסים להגדרת המונח "אונס". אבל מה זה משנה עכשיו. שישה שופטים שמעו (או קראו) את העדויות, ירדו לכל הפרטים, בדקו את כל ההיבטים והחליטו, פה נוקב אחד, שמשה קצב הוא עבריין מין סדרתי. לכן בשבעה בדצמבר, כשייכנס בשערי בית האסורים, יוכל לבוא בטענות רק לעצמו. יהיה לו מספיק זמן, לקצב, לברר עם עצמו איזה עולם מושגים מעוות הוא יצר בין כותלי לשכתו ומוחו.
ככל שיקדים להבין שהתנהגותו במהלך השנים הייתה פלילית, לא מוסרית, מחליאה ומקוממת, כך יהיה לו קל יותר להתחיל להתפייס עם עצמו, עם משפחתו, ואולי בהמשך גם איתנו. אם ימשיך לשכנע את עצמו שהוא חף מפשע, אם ימשיך להסתובב כאביר בעל דמות היגון, כעמוס ברנס חדש וזועם, הוא ימות ממורמר, נידח וחסר כל.
ויש עוד משהו שהוא צריך להסדיר עם עצמו: השקר. זהו חטא לא פחות קשה, מוסרית, מהאונס. העובדה ששיקר לאורך כל הדרך, עד שניסה למלט את עצמו במוצא אחרון ופתאום הודה שכן, היו יחסי מין, אבל בהסכמה. איך הביט ברעייתו גילה? בילדיו? בחבריו? אלה שבפניהם טען כל הדרך שהכל עלילת דם מצוצה מן האצבע, הזייה מופרעת שלא הייתה ולא נבראה, ופתאום היה "רומן" שכזה?
תהרגו אותי, אין לי מושג מה דחף את האיש הזה למשכן נשיאי ישראל. הרי ברור שאם אתה סוחב אחריך פקעת כזאת של קוצים, אם תיבת הפנדורה שלך מלאה
ומדובר בדפוס שחוזר על עצמו אצל לא מעט פוליטיקאים. גם אברהם הירשזון, למשל, נחשף רק אחרי שהפך לשר אוצר בישראל. רדיפת הכבוד, הסמכויות והעוצמה של אנשים כאלה, מעבירה אותם על דעתם, משכיחה מהם את עברם, את ארונם עמוס השלדים, הם ממריאים אל-על וניתכים ארצה מהשמים להתרסקות מפוארת. בכל פעם מחדש.
ומילה אחרונה לכנסת ישראל. הכנסת שבחרה במשה קצב לנשיא מדינת ישראל. סאת התככים, הקומבינות, ההבטחות והעסקאות האפלות שהובילה את קצב למשכן הנשיא לא התבררה עד תום עד היום, וכנראה שכבר לא תתברר לעולם. אבל הציניות שאפשרה לרוב חברי הכנסת לבחור באיש הזה לנשיא, עדיין איתנו. היא מתעצמת מיום ליום, היא פולשת ורומסת חלקות טובות נוספות, והיא עלולה להכתים את כולנו.
אקו"ם