אל תפלו את רבני צהר
ההחלטה של משרד הדתות לאסור על רבני צהר לרשום זוגות ישראלים לנישואים ולערוך חופות הייתה החלטה אנטי ציונית ואנטי דתית. מזל שהיא נדחתה
אולם לעניות דעתי אי אפשר להסתפק בהסדר זמני זה, שנכפה על משרד הדתות בלחץ רוב חברי הכנסת ודעת הקהל, ויש צורך לקבוע בחוק את מעמדם של רבני "צהר" לרשום ולערוך חופות לזוגות המעוניינים בכך, רובם הגדול חילונים.
ההחלטה של משרד הדתות, כנראה בהשראת הרבנות, שהתפרסמה בשבוע שעבר, לאסור על רבני צהר לרשום זוגות ישראלים לנישואים ולערוך חופות הייתה החלטה אנטי ממלכתית, אנטי ציונית ואנטי דתית במהותה הכרוכה בחילול ה' ברבים. אפילו פרסום ההחלטה, כבר גרם לביקורת חריפה על משרד הדתות ועל הרבנות.
הציבור בישראל אמר את דברו בכך שכ-2,000 זוגות מבקשים מדי שנה מרבני צהר לרשום אותם לנישואים ולערוך את חופותיהם במקום לקיים את ההליך במועצה הדתית/הרבנות.
על הרבנות ועל משרד הדתות להכיר בהצלחה המרשימה של רבני צהר שזכו באמון רחב של הציבור החילוני והמסורתי. עובדות החיים הן שזוגות אלה רואים ברבני צהר את הכתובת המתאימה להם להינשא כדת משה וישראל.
המציאות מלמדת כי פרויקט הנישואים והחופות של רבני צהר העושים זאת לשם שמיים ובהתנדבות מלאה, זוכה לאמון רחב בציבור הישראלי. רבני צהר מסרבים לקבל תשלום או טיפ או כל טובת הנאה אחרת עבור עריכת החופה. בכך הם מהווים דוגמה ראויה לכלל רבני ישראל.
רבני
יש לרבני צהר מחויבות מוחלטת להלכה האורתודוקסית לכל פרטיה ודקדוקיה. מעולם לא נטענה שום טענה הלכתית של רב עיר או רבנות מקומית או ארצית נגד רבני צהר. לאמור, האיסור שהוטל על רבני צהר אין לו יסוד הלכתי כלל וכלל ומקורו במקום אחר ובנימוקים שאינם מן העניין.
הגזרה אינה פוגעת רק בציבור החילוני והמסורתי אלא גם בציבור הדתי-לאומי. היא מונעת מראשי ישיבות תיכוניות, אולפנות ומכינות קדם צבאיות ומדרשות תורניות לערוך חופות למי שאינם תלמידיהם. כך למשל הרב דרוקמן אינו רשאי לערוך חופות וקידושין למי שאינם תלמידיו.
כלפי הציבור החרדי נוהגים משרד הדתות, הרבנות הראשית והמקומית באופן שונה. לחרדים התירו לערוך רישום עצמאי ארצי לנישואים ולערוך חופות וקידושים בלי קשר למקום המגורים של אחד מבני הזוג.
מדוע מה שמאפשרים לחרדים לא מאפשרים לציונות הדתית, החילונית והמסורתית? מדוע האפליה כלפי רבני צהר? האם בגלל השתלטות חרדית על מוסדות הדת במדינת ישראל? האם בגלל החשש שההתנדבות של רבני צהר פוגעת בהכנסות לא חוקיות של רבנים המבקשים תשלום עבור עריכת החופה? כך או כך המניעים פסולים.
לו החלטה זו הייתה עומדת בעינה היה נגרם חילול ה' ברבים בכך שאותם זוגות שמבקשים להירשם לנישואים ולהתחתן עם רבני צהר עלולים היו שלא להינשא באמצעות הרבנות המקומית אלא היו בוחרים בהסדר זוגיות חילוני אצל יאיר לפיד, אברי גלעד ודומיהם או היו באים בבירת הזוגיות בקפריסין או בהתכתבות עם מדינות בדרום אמריקה.
האם האחראים להחלטה זו במשרד הדתות וברבנות הראשית היו מוכנים לקחת על עצמם אחריות זו? האם משרד הדתות והרבנות סבורים כי גם בעידן הנוכחי הם יכולים לכפות את עצמם על הציבור החילוני שבחר בדרכם של רבני צהר?
המפד"ל לדורותיה וסיעתה בכנסת כיום "הבית היהודי-מפדל החדשה" ייסדו את הרבנות הראשית, הרבנות המקומית והמועצות הדתיות כדי להבטיח את המשמעות של היות מדינת ישראל מדינה יהודית.
המטרה הייתה בין היתר להבטיח את שמירת אחדותו של העם בכך שהנישואים והגירושים בישראל יעשו כדת משה וישראל. מטרה זו באה מתוך אמונה בממלכתיות ובמחויבות הלאומית של מוסדות הדת בישראל.
במאבקנו נגד החלטת משרד הדתות לא היה כל רצון או כוונה לפגוע במעמדם של מוסדות הדת ובמשרד הדתות. אולם לא מעמד המוסדות והמשרד הם העיקר אלא התכלית שלשמה הם הוקמו.
צריך לראות את רבני צהר כשליחי הרבנות הראשית המקרבים חילוניים ומסורתיים ליהדות ומסייעים לשמור על אחדות העם היהודי בכך שמכניסים לכלל ישראל את הציבור החילוני.
אני שמח ומברך על ביטול ההחלטה גם אם הוא בא בזכות מאבק פרלמנטרי וציבורי. יש לקדם חקיקה, כפי שעשיתי בהנחת הצעת החוק שלי שתבטיח רישום נישואים אצל כל רב מוסמך בלי קשר למקום המגורים של אחד מבני הזוג וכן תסמיך כל רב שקיבל הסמכה מהרבנות הראשית וקיבל אישור מרב עיר לערוך חופה בכל מקום בארץ.
הכותב הוא יו"ר המפדל וחבר סיעת הבית היהודי מפד"ל החדשה