מלח הארץ
השמועות על מותו הן תמיד מוגזמות. ובכלל, מי שהמילה "מוות" חקוקה בשמו, יחיה לנצח. אל תבכו על ים המלח
האמת היא שלא האמנתי לרגע שיזכה. ים המלח הוא ים לוזרי. אנחנו, אגב, המדינה היחידה בעולם שקוראת לו ים המלח. בכל המפות האחרות הוא מסומן כ"ים המוות". מוות לא זוכה בפרסים, גם לא בפרסי תנחומים, ובטח שלא מורידים לו שליש על התנהגות טובה. ים המלח נולד כזה. חי-מת. הקינות על סופו המתייבש ארוכות יותר משירי ההלל ששרו לו. וזה סוד הקסם. לאהוב אותו זה כמו להעדיף את הקול הצרוד של טום ווייטס על גרון המרמלדה של פול אנקה.
הרבה מיסטיקה הסתתרה במערות ליד הים. היא החלה לעבוד שעות נוספות כאשר מוחמד א-דיב, רועה צאן בדואי, גילה בקומראן מגילות שנכתבו על ידי אנשי כת מדבר יהודה. אלה התגלגלו מיד ליד, ואני עדיין מחכה לסטיבן ספילברג שיסלול ל"שודדי התיבה האבודה" את הדרך למערות המיסטיקה שבקרבת המים.
ים המלח רגיל בהספדים
אני מתאר את הריסון פורד נצרב בשמש, מושך את המגבעת עד לקו העין ומוצא כלאחר יד עוד כד חרס שבו מגוללות תולדות האיסיים. אלה, אגב, היו פציפיסטים גמורים שרעו צאן, חרשו שדות וגידלו דבורים. ספילברג כבר יידע איך במקום יריית אקדח תגנוב עקיצת דבש את הפואנטה.
וממיסטיקה לחיים עצמם. לפני כמה שנים ביליתי חודש בעין פשחה. מילואים. ברגע אחד הפך הים מחוף הקרוב
למלון תפנוקים לאמבטיה הקרובה לאוהל צבאי.
אמרו לנו להיות ערים לעקבותיהם של מבריחים פוטנציאליים העושים את דרכם מירדן לסיני. אבל בחודש ששהיתי במקום, נטבעו בחול עקבות בצבע בלונד מתוצרת שוודיה. באותו חודש למדתי מהי שלווה. באותו חודש ניסיתי לנחש מה מרגיש ים כל כך מלנכולי שחצי שמו מתכתב עם מוות. שמעתי המון טום ווייטס וכתבתי את "ים המלח":
"אולי הוא האותיות העגולות
במכתב ההתאבדות של המדבר.
מעליו זזים השמיים במגפי פרדסנים.
כבדות כזאת, אפילו ברוח הערב הננשפת כחצוצרה".
והנה, שנים אחרי שהשיר נכתב ונדפס (בספר "גן עדן לאורז"), נוספה טיפת זוהר לביוגרפיה הכל כך מלוחה שלו. חבל שהטיפה הזו נמוגה במחי הצבעה אחת. אבל אל דאגה, ים המלח רגיל בהספדים, במחשבי קצים, באלה המודדים בסנטימטרים את הרווח הגדל מסוכת המציל לטיפת המים הראשונה. הוא כבר קרא על תוכניות החיבור עם הים התיכון, על המים שיזרימו לתוכו משום מקום. הרבה מפות שנקראו על שמו שורטטו ונמחקו. השמועות על מותו הן תמיד מוגזמות מדי. ובכלל, מי שהמילה "מוות" חקוקה בשמו, יחיה לנצח, בעזרת השם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם