לא סחבק, לא משוגע

לא צריך לאהוב את אהוד ברק, אבל אסור להתפתות לשיח הסיסמאות שכל תפקידו להסתיר את המציאות. יכול מאוד להיות ששר הביטחון שלנו יודע על מה הוא מדבר

אדם רז | 16/11/2011 12:09 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אם נסתמך על הפרסומים הרבים בתקשורת, הרי ששר הביטחון אהוד ברק הוא משוגע. למעשה, שר הביטחון של מדינתנו אובחן כ"משוגע" על ידי מיטב הפרשנים ואוחזי העטים למיניהם כבר מזמן - לפני הצלש"ים.

הביוגרפיה הפוליטית והצבאית שלו מוכיחה זאת לחלוטין. כל מילה שלו, כל הצעה, מיד מגויסת לטובת ההוכחה של אי-שפיותו. ואילו אלו שטוענים שהוא "לא משוגע" יודעים להסביר שהוא חרד לכיסא שלו. אחרי הכול, זה נחמד להיות שר ביטחון המלווה בשלושה שומרי ראש לשירותים. וכידוע, ברק צריך את המשכורת.

אולם, גם כמתבונן חיצוני בפוליטיקה, ככזה שאיננו חבר במפלגת "עצמאות", אפשר לראות שהמתקפה על ברק נעוצה במדיניות שלו. אחרי שמנפים את היותו אגואיסט, אדם שעובד לבד, כזה שמוכן "לשרוף" את מדינת ישראל – מסתבר שמאחורי הברקים והרעמים אין הרבה תוכן – מלבד התנגדות למדיניותו.
ויכוח על עיצוב פני המציאות

שתי דוגמאות תומכות בפרשנות הזו לאחרונה: הראשונה, הפרשה האיראנית, השנייה, פרשת הגדלת תקציב המדינה.

ברק, כך כותבים, מוכן להתקיף את איראן כבר מחר. הוא גם מוכן לספוג את הנזק שלפי מספר מלומדים יגיע לכמה אלפים ועשרות אלפי הרוגים לישראל. לא צריך לנמק קביעה זו – פשוט לטעון אותה. למרות שאין בה שום היגיון.

אותם פרשנים גם יודעים לטעון שמתקפה ישראלית לא תשתק את הגרעין האיראני. לפיכך, אחד פלוס אחד: ברק משוגע. אולם, מה פירוש איראן גרעינית? האם לטעון

שאפשר לחיות עם איראן גרעינית זו אמירה שפויה? בהחלט כן. אולם, אין פה ויכוח על רציונאליות אלא ויכוח על עתיד המזה"ת.

ברק מחזיק בהשקפה שתחת שלטון איראני עם פצצה גרעינית פני המזה"ת יופנו לטרור וסטגנציה. אפשר להתווכח על כך, אפשר לטעון שפצצה איראנית במזה"ת לא תשנה את מאזן הכוחות, אולם ברור שזה ויכוח על עיצוב פני המציאות. בנוסף, הדיבורים על התקפה באיראן משחקים תפקיד בזירה הבינלאומית והאיראנית. כלומר, הם משמשים ככלי במאבק למניעת פצצה איראנית.

הגדלת הגירעון לא תפגע באיתנותה הכלכלית של ישראל

הפרשה השנייה היא פרשת הגדלת הגירעון שברק ממליץ עליה. שר האוצר יובל שטייניץ ופוליטיקאים נוספים יודעים לקבוע שהגדלת הגירעון שברק מציע תביא את ישראל למצב הכלכלי של יוון ואיטליה. 

בפועל, הגדלת הגירעון באחוז לא תפגע באיתנותה הכלכלית של ישראל. הניסיון למתוח קו בין מצבה הכלכלי של יוון, לדוגמה, לישראל ולטעון שהכל זה בגלל הגירעון - מופרך. בשביל להסביר את ההיגיון בהגדלת הגירעון בעת משברים כלכלים לא צריך את הכלכלן קיינס או זוכי פרס נובל למיניהם. בשביל זה יש לנו גם כלכלנים בארץ ובמשך שנים לא מעטות זו הייתה המלצה ודרישה של רבים בפוליטיקה ובכלכלה הישראלית.

כאמור, מעבר לקללות ולאבחנות הפסיכולוגיות, יש פוליטיקה ומדיניות. מבעד לקטגוריות הפסיכולוגיות קצת קשה להבחין בכך. לבטח כשהציבור הורגל לחשוב ששר הביטחון שלו פועל בצורה לא רציונלית.

אולם, בקלות אפשר לראות את ההיגיון הרב במדיניותו הן כלפי איראן והן כלפי הכלכלה הישראלית. יצירת לחץ ברמה המדינית והצבאית היא חלק מחוקי המשחק והגדלת הגירעון יכולה לאפשר שימוש בכסף לטובת חיזוק כוחה הכלכלי של ישראל באמצעות הגדלת מקומות עבודה, חיזוק התעשייה והייצוא הישראלי ועוד.

לא צריך לאהוב את ברק, אבל אסור להתפתות לשיח הסיסמאות שכל תפקידו להסתיר את המציאות.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אדם רז

צילום: דעות

חבר במרכז החינוכי על שם יגאל אלון

לכל הטורים של אדם רז

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים