יזמות ביפן: הפער בין
החדשנות לסטארט-אפ
יפן ניצבת בצמרת העולמית בתחום החדשנות, אבל בכל הנוגע ליזמות היא נמצאת הרחק מאחור. מה מונע מהיפנים להצליח יותר?
יתרה מכך, החל מסוף שנות התשעים, יפן מתמודדת עם תופעות "העשור האבוד", המאופיין בצמיחה שלילית או בקיבעון כלכלי. קובעי המדיניות היפניים מחפשים דרכים יעילות להעלאת הצמיחה. האם ניתן לשפר את עוצמת היזמות ביפן ובכך להשפיע על הצמיחה הכלכלית? ואם כן, באילו דרכים? על שאלות מרתקות אלה תנסה סדרת הכתבות שלפניכם לתת מענה.

במחקרים שנערכו החל מסוף שנות השמונים נמצא, כי עוצמת יזמות, ובפרט יזמות היי-טק (Entrepreneurship Intensity), היא אחד מהגורמים המשפיעים באופן ישיר על הצמיחה הפנימית של המדינה. על פי הגדרתו של ארגון ה- OECD, עוצמת יזמות משקפת את כמות הפעילות היזמית הכוללת במדינה.
על פי הופשטדה, היפנים שונאים אי ודאות, מה שמונע מהם ליזום ולקחת סיכונים. מסכימים? ומה לגביכם? שתפו אותנו!
ישנם כמה וכמה מדדים המשמשים למדידת העוצמה שחלקם כולל את מספר היזמים ביחס לאוכלוסיה, שיעור הגידול במספר חברות סטארט-אפ המוקמות מדי שנה אל מול שיעור הגידול במספר החברות הנסגרות, וכן אחוז החברות בעלות שיעור צמיחה גבוה לפי ענפי תעשייה.
מאז החלה המדידה השנתית של עוצמת יזמות ע"י ארגון GEM) Global Enterpreneurship Monitoring), לפני כעשור, המדדים שנזכרו ומדדים נוספים, ממקמים את יפן באופן רציף באחד המקומות הנמוכים, בקרב עשרים המדינות בעלות כלכלה מבוססת-חדשנות (Innovation-Driven (Economies. מדינות אלה כוללות את ארצות מערב אירופה, הונג-קונג, דרום-קוריאה, ארה"ב וישראל.
אף על פי כן, לפי דירוג ה-OECD, יפן היא מובילה עולמית ברמת החדשנות (Innovation), הנמדדת בכמות הפטנטים הרשומים בארה"ב. יתרה מזאת, יפן אף הוכרזה ע"י המגזין "אקונומיסט" כמדינה החדשנית בעולם לפי כמות פטנטים ביחס לאוכלוסיה. כמו כן, נכון לרגע כתיבת הדברים, מככבת יפן באחד המקומות הראשונים בעולם באחוז השקעות המדינה במחקר ופיתוח כחלק מהתל"ג (R&D Intensity).
אחת הדרכים המקובלות להסביר את עוצמת היזמות הנמוכה ביפן היא להניח כי היא נובעת ממאפיינים תרבותיים של האומה היפנית. אחת מהתיאוריות הידועות העוסקות בנושא היא "תיאוריית המימדים התרבותיים" שפותחה על ידי הפסיכולוג-סוציולוג-אנתרופולוג ההולנדי גירט הופשטדה, והתפרסמה ב-1980 בספרו ”Culture Consequences”. התיאוריה התבססה על תוצאות מחקרים שערך הופשטדה בקרב מנהלים בחברת IBM בארבעים מדינות.
הוא דירג את המדינות במספר מדדים, שהגדירו, לטענתו, את מאפייני התרבות הניהולית והארגונית במדינות אלה. אחד המדדים הוגדר ע"י הופשטדה כמדד ה"הימנעות מחוסר וודאות". במחקרו מצא הופשטדה כי בקרב המנהלים היפנים שנבדקו, מדד זה נמצא גבוה מאד ביחס לזה שנמדד אצל עמיתיהם האמריקנים, וכן לעומת הממוצע
מכאן הסיק הופשטדה כי "הימנעות מחוסר וודאות" הוא מאפיין תרבותי מובהק של האומה היפנית. כך עולה גם המסקנה הפשוטה בהקשר של עוצמת היזמות הנמוכה ביפן – מכיוון שפעילות יזמית במהותה הינה למעשה פעילות הטומנת בחובה מרכיב ניכר של חוסר וודאות, הרי שאין מנוס מלהסיק כי עוצמת היזמות ביפן נמוכה כיוון שהיפנים נמנעים מחוסר וודאות.
למרות שמחקרו הפופולרי של הופשטדה זכה גם לביקורות רבות, ניתן עד ימינו למצוא מחקרים בתחום היזמות ההשוואתית, כגון "מדוע חברות אחדות ממציאות יותר מהאחרות" או "תרבות, אוריינטציה יזמית ותחרותיות", "תרבות ופוטנציאל ליזמות" ועוד, העושים שימוש בו כהוכחה לתיאוריות בדבר ההבדלים בעוצמת יזמות שמקורם במאפייני תרבות.
לתיאוריות אלה יש אומנם בסיס אמפירי, אך קיימות שלוש טענות עיקריות המבקרות אותן: האחת היא, כי לאורך ההיסטוריה המודרנית היפנית, קיימות דוגמאות למספר רב של יזמים יפנים מצליחים, אשר השפיעו רבות על פיתוח כלכלתה של המדינה. דוגמאות אחדות ליזמים מפורסמים מתקופות שונות הן למשל מיצואי טאקאטושי (Mitsui Takatoshi), מייסד מיצואי, שהפך מסוחר קטן בתקופת טוקוגווה לראש תאגיד מיצואי, כיום אחד התאגידים הגדולים ביפן. מתקופת מייג'י ניתן לציין את מייסדי התאגידים מיצובישי – איוואסאקי יאטארו (Iwasaki Yatarō), ויאסודה – יאסודה זנז'ירו (Yasuda Zenjirō) ועוד רבים אחרים, שהפכו מאיכרים או שוליות סוחרים קטנים בתקופת טוקוגווה, לבעלי תאגידים, בנקים ומפעלים, בתקופת מייג'י.

דוגמה עכשווית ראויה לציון היא מייסד סופטבנק יפן, מאסאיושי סוֹן (Masayoshi Son), שהוגדר על ידי מגזין "פורבס", כאדם העשיר ביותר ביפן, בעל הון עצמי של 8.1 מיליארד דולר. סון גם מחזיק בתואר המפוקפק מפסיד ההון הגדול בעולם (כ-70 מיליארד דולר) זאת לנוכח ההפסדים שנגרמו לו בעקבות התפוצצות בועת ה"דוט-קום" בתחילת שנות האלפיים. סופטבנק יפן ו-"JAPAN- Yahoo"! חברו ב-2001 ליצירת שירות האינטרנט המוביל ביפן כיום- Yahoo!BB. חברת התקשורת שהקים סון ב-1994 סופטבנק מובייל, נהנתה עד כה מזכויות הפצה בלעדיות למוצרי הסמארטפונים והטאבלטים של אפל ביפן, והיא המפעילה הסלולרית השלישית בגודלה ביפן כיום.
במילים אחרות, קיים מספר לא מבוטל של יפנים שבקרבם יימצא מדד נמוך של "הימנעות מחוסר וודאות". מסיבה זו לא ניתן לשייך מדד זו לגורם מולד או תרבותי, אשר מאופיין רק בהשתייכות לאומה היפנית. דוגמאות לפעילותם של יזמים כמו מאסאיושי סון ואחרים, מעידות כי כאשר ישנן הזדמנויות עסקיות, יהיו גם יזמים יפנים אשר ייטלו את הסיכונים האישיים הנדרשים לניצולן המוצלח. מכאן שהם אינם שונים בהרבה מיזמים בני לאומים אחרים.
הטענה השנייה, החוברת במידת מה לראשונה, היא כי במחקרים השוואתיים שנערכו בשנות התשעים ובדקו גורמי מוטיבציה של יזמים בכל העולם להקים חברות, כולל יפן, התגלו מאפיינים דומים.
הטענה השלישית והמרכזית ביותר, היא שתיאוריית "המימד התרבותי", שהוזכרה קודם, אינה רלוונטית עבור ציבור של יפנים, יהיה גודלו אשר יהיה, אשר מביעים עניין בפעילות יזמית אך נמנעים לעשות זאת. כלומר, אין ספק שיפנים רבים נמנעים ממצב של חוסר וודאות ומלקיחת סיכונים כתוצאה מגורמים תרבותיים, אך לא זו הסיבה לכך שמספר היזמים היפנים נמוך.
ממחקרים מהשנים האחרונות, אשר בדקו את מספר היזמים הפוטנציאליים היפנים בשנה (יזמים פוטנציאלים הינם אנשים המביעים כוונה או רצון לפתוח חברה ביפן אך אינם עושים זאת) לעומת מספר היזמים הפעילים באותה שנה ביפן (מספר האנשים שפתחו חברה חדשה ביפן) עולה כי ההבדלים מגיעים ליחס של יותר משלושה יזמים פוטנציאליים על כל יזם פעיל אחד. במילים אחרות, ממצא זה מעיד כי בקרב היפנים ישנם רבים המעוניינים להקים חברות סטארט-אפ אך בפועל – נמנעים מלעשות כן.
מכאן ניתן להסיק, כי לקובעי המדיניות ביפן כדאי להשקיע מאמצים בהבנת הקשיים של אותם יזמים פוטנציאלים, המעוניינים להפוך ליזמים פעילים, ובהפניית משאבים למציאת דרכים לעידודם, תוך שימת דגש על הסרת המחסומים בדרך להשגת המטרה המיוחלת.
כך למשל, נכון יהיה לבדוק את מבנה התגמולים והסיכונים במשק היפני: האם ניתן לשנותו כך שיגביר את המוטיבציה של יזמים פוטנציאליים ביפן? וזאת כדי לעודדם לקחת את הסיכון הנעוץ בהקמתה של חברות סטארט-אפ. בנוסף, הממשלה היפנית יכולה לנקוט במספר לא מבוטל של צעדים אשר יצמצמו את אותו סיכון.
סדרת הכתבות שתחילתה במאמר הנוכחי, תעלה שורה של שאלות בדבר היתכנות קיומה של סביבה תומכת-יזמות ביפן בהינתן מדיניות ממשלתית מתאימה בהקשר זה. בין יתר הנושאים שיידונו בכתבות הבאות ניתן יהיה למצוא נטילת סיכונים ביפן, מבנה שוק ההון-סיכון היפני, מערכת התאגידים היפנית כשוק לחברות סטארט-אפ ועוד. כל אלה הינם פרמטרים בעלי השפעה ישירה על מדד עוצמת היזמות. לבסוף, חלקה האחרון של הסדרה יתייחס למגוון היבטים השוואתיים אשר יבחנו את נקודות השוני והדמיון במדיניות הממשלתית של יפן וישראל בעניין עידוד יזמות.
עינת כהן, בעלת תואר שני ביזמות וחדשנות (MEI) מאוניברסיטת סווינבורן במלבורן. מתפקדת כמנהלת בחברת היי-טק העוסקת בתחום שידורי הוידאו באינטרנט. הכתבה מתפרסמת גם באתר iAsia