כוחנותם אומנותם
נתניהו כנראה עוד לא השתחרר מעברו כשר האוצר. מסתבר שאפשר להוציא את הבן אדם מהאוצר, אבל אי אפשר להוציא את האוצר מהבן אדם
החשיפה אתמול ב-nrg מעריב, וההקלטות המדהימות ששודרו אחריה בחדשות ערוץ 2, יחד עם ההודעה החפוזה על מינוי "פרויקטור" למשבר הרופאים בדמותו של פרופ' שלמה מור-יוסף, הוציאו לאור ולפריים-טיים את מה שזרם עד עכשיו מתחת לפני הקרקע. צריך לקוות שהפעם זה לא ייגמר כמו בפעם האחרונה שמינו כאן "פרויקטור". אז קראו לו עמירם לוין, והוא היה הפרויקטור שמינה הרמטכ"ל אהוד ברק לצורך הניסוי התמוה ההוא בצאלים. אז זה נגמר באסון גדול, שאף אחד לא לקח עליו אחריות אמיתית. היום, עושה רושם, אנחנו בדרך לאותה תוצאה בדיוק.
כי רבע שעה אחרי שהושלם המהלך הגאוני של מינוי הפרויקטור, הודיע הפרויקטור המיועד שהוא לא מעוניין בתפקיד, וכעבור חצי שעה חזר בו. מבולבלים? גם אנחנו. מסתבר שגם תרגילים מלוכלכים צריך לדעת לתפור מראש, אבל במקומותינו גם השרלטנות שלומיאלית.
ההקלטות ששודרו אתמול בערוץ 2 היו אותנטיות. בדיוק כמו אובמה וסרקוזי שהתלחשו בלי שידעו שהם משודרים, כך דיבר גם גמזו בלי לדעת שהוא מוקלט. נתניהו, אמר מנכ"ל משרד הבריאות, לא מתרשם מהמשבר וחושב על יבוא רופאים מהודו. עד עכשיו חסם ליצמן את המאמצים לפטר את גמזו בגופו. יש לליצמן ולגמזו לא מעט חילוקי דעות, גם ליצמן היה שמח אם גמזו היה יותר קשוח, אולי גם קצת יותר אגרסיבי מול הרופאים, אבל ליצמן יודע שגמזו הוא איש מקצוע ואיש הגון, ולכן אין סיבה לפטר אותו. השאלה היא אם כוחו של ליצמן יעמוד לו עכשיו, כשהתבררה דעתו האמיתית של גמזו על מקבלי ההחלטות באוצר, ולמעלה ממנו.
ליצמן, שחורש את מערכת הבריאות כבר שנתיים וחצי, יודע שדריסת הרופאים והמתמחים לא תועיל לאיש, שניצחון מהסוג הזה יהפוך לניצחון פירוס. כך הצליח ליצמן לחסום עד עכשיו את המאמץ לפטר את גמזו. יש לליצמן יתרון אחד ברור על נתניהו. ליצמן יכול לפרק לנתניהו את הקואליציה, נתניהו לא יכול לפרק לליצמן את הקואליציה. לכן ליצמן לא מפחד מנתניהו, אבל נתניהו דווקא כן מפחד מליצמן.
הפעם, החברים באוצר החליטו שהמתמחים הגיעו להם עד כאן והמציאו דרך חדשה: הם שמעו את פרופ' שלמה מור-יוסף משתלח במתמחים ביום שלישי ב"פוליטיקה", הם יודעים שמור-יוסף איתם, שאין לו פינה חמה בלב לרופאים, והם החליטו שזה האיש שצריך להחליף את גמזו. אם לא בדרך הישר, אז בדרך העקלתון. הם החליטו להפוך את מור-יוסף לפרויקטור. מעין מנכ"ל בפועל. בימים האחרונים נפגשו עם מור-יוסף גם נתניהו וגם ליצמן. הסכמתו (מאונס) של גמזו הושגה אף היא.
ואז, כדי להשיק את המהלך ולהוסיף לו מיצג אורקולי, הדליפו האסטרטגים באוצר את הקלטות של גמזו, והמהומה פרצה. סירובו המפתיע של מור-יוסף טרף קצת את הקלפים, שדעתם נטרפה מזמן, אבל בהמשך הוא חזר בו מסירובו, או סירב בו מחזרתו, והכל שב על מקומו בשלום. יחסית.
אני מעריך שמור-יוסף מעריך שגמזו הוא עכשיו ברווז צולע באמצע שביתת רופאים. לכן עדיף להיות בסביבה כשיחליט, אם יחליט, שאינו יכול עוד. ומצד שני, איזה אדם שפוי חותר להיות מנכ"ל משרד הבריאות בימים אלה? ומצד שלישי, מי הוא הגאון שחושב שמור-יוסף, מי שנחשב לאויב הגדול ביותר של המתמחים מתוך המערכת, הוא האיש שאמור ליישב את הסכסוך ולפתור את המשבר? ואולי, בהפוך על הפוך, הוא דווקא יכול?
כל מי שמכיר את פקידי האוצר לא צריך להיות מופתע. זוהי דרכם. כוחנותם אומנותם. הם יודעים להפעיל מכבש לחצים, הם יודעים לעשות יחסי ציבור, הם יודעים לקחת אותך לארוחה מפתה, לטפטף ולפמפם לך את כל הרעל, לדחוק בך לפטר את גמזו או את רוטשטיין או את ברבש או את ביאר או את כולם, את כל הפרופסורים האלה מבתי החולים הגדולים, שמטרפדים את השגת השלום העולמי והצדק הקוסמי.
שלשום, לראשונה, החל הלחץ הזה לשאת פירות ממשיים. לתמונה נכנסו גם בנימין נתניהו וגם נושא כליו, נתן אשל. הם נכנעו ללחץ של יצחק כהן, סגן שר האוצר, ומשה ברסימנטוב, סגן ראש אגף התקציבים, והמהלך עם מור-יוסף יצא לדרכו הגרוטסקית. בינתיים המהלך הזה נראה כלקוח מתוך סרט של האחים מרקס, עם הופעת אורח מיוחדת של לואי דה פינס.
מה אנחנו יכולים ללמוד על מצבנו מכל האמור לעיל? שמצבנו חמור מכפי שחשבנו. ראש הממשלה לכאורה לא מתערב במשבר שמאיים
הוא מכהן כשר הבריאות, נתניהו, אבל הוא כנראה עוד לא השתחרר מעברו כשר האוצר. מסתבר שאתה יכול להוציא את הבן אדם מהאוצר, אבל אתה לא יכול להוציא את האוצר מהבן אדם.
אם יתעשת נתניהו, הוא יבין שכדי לצאת הכי טוב מהתסבוכת הנוכחית, צריך לעשות רק דבר אחד קטן יחסית - לקצר את ההסכם שהושג עם הרופאים. לקבל את ההצעה של ליצמן, שהוצעה לו לפני שבועות ארוכים מאוד, ערב החגים. למנות איש מקצוע, שופט בכיר למשל, שיקבע שקיצור ההסכם אינו מהווה פתיחתו, למנוע בכך משבר עבודה נרחב ולהוריד את תקופת ההסכם לארבע שנים. זה לא יעלה כסף, זה ירגיע את המערכת וישקיט אותה בן לילה, זה יאפשר לכולם ללכת הביתה, לחזור לעבודה, לספור עד מאה ולתכנן את המו"מ הבא.
הפעם, צריך לקוות ולהתפלל, ידלגו החברים על השגיאות שעשו בפעם הקודמת. חוץ מזה, גמזו בטח כבר לא יהיה שם, כך שהכל יהיה בסדר.
אקו"ם