זעקת הכרמל: בחזרה ליערות המצולקים
שנה אחרי, איש שמורות הטבע שנאבק בלהבות השריפה קרוע בין עולמות: מכיר את הורי הנספים ושכנם של החשודים בהצתה
אסון השריפה בכרמל, שפרצה בשני בדצמבר בשנה שעברה ונמשכה 82 שעות, נחשב לאחד האסונות הקשים שפקדו את ישראל. בשריפה נספו 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם וקרוב ל 25 אלף דונם, ובהם מיליוני עצים, עלו באש.
כשפרצה שריפת הענק בכרמל אבו שוכון היה בגן הלאומי מגידו. "הרמתי את העיניים וראיתי עמוד עשן. זה נראה כמו פצצה אטומית או הר געש שהתפרץ", משחזר סלמאן. "טסתי לכרמל, ובדרך עברתי דרך השכונה המערבית של הכפר שלי, עוספיה. ראיתי איך אנשים נלחמים באש כדי להציל את הבתים שלהם".
כבנו של פלאח וכמי שבמשך עשורים חינך דורות של ילדים ונוער לשמירה עליהם, מתקשה אבו רוכון להתמודד עם החשד שהחשודים בגרימת שריפת הענק, היו דווקא ילדי השכן שלו מהכפר הדרוזי. "זה כואב. קשה לי להאמין שמישהו שגדל אל תוך הנוף הזה רצה לפגוע בפארק בכוונה", הוא אומר. "אני מכיר את המשפחות, הם שכנים שלי.אני לא יודע כמה הם אחראים על פרוץ השריפה. זה תפקידה של המשטרה. אבל קשה לי להאמין כי דווקא הילדים האלה, שחיים על העצים והאש הגיע עד למרחק של חצי מטר מהבית שלהם בעצמם, אחראים לשריפה.
למרות מזג האוויר הסגרירי והסוער, במרחק לא רב מנחל אורן, המשיכו כלי הרכב הכבדים לעבוד בהקמת האנדרטה לזכר 44 צוערי השב"ס, הכבאים וקציני המשטרה שנספו באסון. הכאב של אבו רוכון איננו נגמר בנופים החרוכים.
ארבעה הורים של סוהרים שנספו באסון שירתו איתו במשך שנים ארוכות במילואים. "אלו היו אנשים ערכיים שהיו שם רק בשביל להציל חיים של אחרים", הוא אומר בכאב. אבל למרות מראות החורבן, בשטח ניכרים גם סימני התחדשות: דווקא תנאי המחיה החדשים, שנוצרו לאחר השריפה, מעניקים הזדמנות מעודדת להעשיר את המגוון הביולוגי שקודם נחנק בין האורנים הצפופים שהשתלטו על השטח.
"בשריפה האצטרובלים התפוצצו מהחום ומיליוני זרעי האורנים נשרו על הקרקע, ומרבדי האורנים הצעירים שצצו אחרי השריפה, הם ממש כמו דשא של אורנים", מסביר אבו רוכון. "הסיבה המרכזית לעוצמות ולאיבוד השליטה על השריפה הייתה בראש
לדבריו, בשריפה בדצמבר אי אפשר היה להיכנס לשטח בגלל הצפיפות. הכבישים לא עזרו ואי אפשר היה להיכנס בגלל שלא היו מספיק מרווחים בין העצים. אחת הסיבות לאובדן הקשה בחיי אדם, לדברי אבו שוכון, נעוצה בכך שהאורנים הצפופים הגיעו עד לכביש.
"אין לי תלונות לקק"ל הם ייערו את הארץ. הם הגנן של המדינה, אבל הם נטעו ועזבו. בשנה השנייה לאסון חייבים להיכנס ולדלל את האורנים. התפיסה של ט"ו בשבט צריכה להשתנות: לא עוד נטיעות אלא דילולים. עכשיו צריך להביא תלמידים כדי לגזום, לפתוח את השטח, לדלל ולממשק את השטח בצורה שונה מאשר בעבר. וצריך לעשות את זה עם תלמידים. כיתות שבאות לעבוד חצי יום וללמוד חצי יום. למידה חוץ כיתתית חווייתית שתטמיע ערך של שמירה על הטבע ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם