חגיגה עירונית: פארק בחוף
לא חייבים לבנות מלונות ודירות יוקרה בחופים. פיתוח נכון של החוף יניב לעיר ולתושביה שגשוג כלכלי, חברתי וסביבתי. בין ברצלונה לת"א
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
אורך חופי הים התיכון במדינת ישראל הוא כ-197 קילומטר. מתוכם כרבע סגורים בפני הציבור, בעיקר לשימושים ביטחוניים ותשתיות. איומים ולחצים רבים מאיימים על שלמות חופינו ועל יכולתנו ליהנות מהם. חלקם איומים פיזיים וחלקם לחצים כלכליים-נדל"ניים. עם האיומים הפיזיים נמנים: זיהום המים והחופים, כריית חול בלתי חוקית, הרס החופים בשל ארוזיה ועוד.
לאלה מצטרפים הלחצים הכלכליים- נדל"נים הנובעים הן בשל גידול האוכלוסין והן בשל לחצים של קבוצות עניין שונות ביניהן הבנייה, התיירות התעשייה והחקלאות המתחרות על הנגיסה ברצועת החוף. גם סגירת חופים עבור תשלום היא תופעה קלוקלת ונפוצה הפוגעת בזכותו של הציבור ליהנות ממשאב טבע שצריך להיות קנינו. חוק השמירה על הסביבה החופית ("חוק החופים") שחוקק ב-2004 מעיד על התקדמות ניכרת בשנים האחרונות.
לכן, להשקעה בחוף הים כמשאב כלכלי וסביבתי יש משמעות רבה. חוף ים עירוני מתפקד פעמים רבות "כריאה ירוקה" וכמקום התרחשות עירוני. בעולם, פארקים לאורך החוף במקומות בהם הם קיימים, נשענים על המשאב החופי ומהווים מקום אטרקטיבי המשדרג את סביבתו המיידית - פיזית, כלכלית וחברתית ותורם למרקם העירוני בכללותו. ערים שידעו למנף את רצועת החוף ביום ובלילה זכו לשגשוג כביר ופארקים שלאורך החוף משמשים מקור משיכה למגוון פעילויות.
ברצלונה, היא דוגמה מובהקת לכך. בתחילת שנות ה-90 עשתה העיר מהפך. כאשר היא נערכה לאולימפיאדה, הוחלט לפתוח את רצועת החוף לשימוש ציבורי, ופותחו מוקדים מסחריים ותרבותיים וטיילת רציפה לכל האורך. הפרויקט המשיך ולפני כמה שנים הסתיימה בנייתו של פארק חופי "דרום מערב", שהינו חלק מפרויקט עירוני בקנה מידה נרחב. הפארק פותח כחלק מהשטחים הפתוחים בעיר וחיבר בינם ובין השכונות בעיר לחוף תוך התגברות על מכשולי תשתית. הפיתוח מינף את העיר בצורה לא רגילה והפך אותה לעיר התיירותית המבוקשת ביותר בספרד, ובין המבוקשות באירופה.
באזורים רבים קיים נתק בין שכונות מגורים הסמוכות לים ובין חוף הים. נתק הנוצר בעיקר על ידי תשתיות התחבורה – כבישים ומסילת
בתוכניות שיש לעיריה לאחרונה, מבקשים בחיפה ליצור מחדש את החיבור הזה ולשתמש בחלק מהנמל המערבי, שאינו בשימוש, לצורך פתיחת חזית ים לציבור.
פרויקט פארק רידינג והטיילת הצפונית בתל אביב מהווים רצף תכנוני לפרויקטים של מדרון יפו וגן צ'רלס קלור בתל אביב יפו אשר הגדיר מחדש את קו החוף של תל אביב ואת פעילות הפנאי בעיר. ניתן לראות כי אפשר לפתח את החופים בצורה שתשמש אמצעי לפיתוח עירוני ולמשיכה לפעילות מבלי להזדקק למיזמי נדל"ן מאסיביים.
הן תחנת רידינג והן מדרון יפו בתל אביב, היו סגורים לציבור ולא נגישים לעיר. כיום, בטיילת רידינג, למרות שדה דב ולמרות תחנת הכוח, ניתן לקיים באזור פעילות נופש ופנאי. זה לא מובן מאליו ומינף את העיר.
ב-1938 נבנתה תחנת הכח רידינג ואז נסגרו שערי המתחם מפני הציבור, נותק רצף החוף ועם השנים הפך שטח נפלא של כ-60 דונם לחצר גרוטאות על שפת הים. באותה עת גם נבנה נמל תעופה בסמוך- "שדה דב". ב-2005 החלה תחנת הכח לעבוד על גז ובזכות רצונה העז של עיריית תל אביב יפו להגשים את חזון רצף טיילות החוף, הותנה האישור לבניית תחנת הגז, בהסרת הגדרות סביב השטח ולהופכו מ"עיר אסורה" לפארק לציבור כולו.
אלא שלתכנון הפארק והטייל נלוו המון התניות. הפארק מצוי באזור בו נפגשים מספר גורמים רגישים: תחנת הכח על מתקניה, מתקן צינורות להולכת גז טבעי מהים לתחנה, שדה תעופה סמוך, אשר רצועת הנחיתה וההמראה שלו נמצאת בדיוק מעל הפארק, שפכו של נחל הירקון והמשמעויות שלו וצרכי העיר.
למרות כל התנאים והמגבלות האלה, הרצון העז להעניק לתושב העיר את רצועת החוף בחזרה, הם אלה אשר יצרו את הפרוגרמה לתכנון הפארק המהווה המשך מרתק לטיילות הקיימות אשר יחד מהוות רצף של כ-13 ק"מ להליכה רכיבה ושימושי פנאי ונופש לכל אורך חופי העיר ואף יתחברו לערים סמוכות בצפון ובדרום וכן למערכת שבילים ופארקים לאורך נחל הירקון.
הכותבות, ממשרד ברוידא-מעוז אדריכלות נוף, זכו פרס קרוון לאדריכלות נוף לשנת 2011 מטעם עיריית ת"א יפו על התכנון פורץ הדרך של פארק רידינג בתל אביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם