בקרוב: הפרדה מוחלטת בין גברים ונשים
מי שמחשיב את קולה של האישה כמשהו שלילי יאסור עליה בהמשך לדבר ברדיו. אחר כך גם המדרכות ברחוב יהפכו לצפופות מדי לגברים ולנשים ביחד
הטיולים היו ביחד, הפעילויות במחנה היו משותפות. בכלל, חוץ מהחלק שבו הולכים לישון, זה היה שבוע שלם של פעילות ציונית ומהנה, מעורבת לחלוטין (בנים ובנות). היום זה כבר לא קיים. הבנים והבנות נשארו אותם חבר'ה טובים ובעלי מידות. אלו הרבנים שהכניסו להילוך חמישי.
אז מה היה לנו השבוע? דיבורים על כיתת יורים. איומים בדבר הוראה הלכתית שלא להתגייס. ובעיקר התלהמות. כל כך הרבה התלהמות. זה כבר לא משנה אם אותם רבנים שאסרו להתקרב לכל דבר שמזכיר שירת נשים באמת מאמינים בזה או לא. העץ עליו הם טיפסו הוא כל כך גבוה, כך שאי אפשר לראות את הצמרת שלו.
לרדת משם הם כבר לא יירדו. הבעיה היא שהם סוחבים איתם למעלה אלפי ועשרות אלפי צעירים שמטפסים אחריהם. שרק חס וחלילה הענף לא ישבר וכל המטפסים יפלו ישר על ראשי כולנו.
הרב התורן שבחר השבוע לשלוח לעברנו את ההצהרה הקיצונית החדשה הוא הרב אליקים לבנון. האמירות על כיתת יורים ועל האפשרות שתינתן הוראה לצעירים שלא להתגייס היו שלו. לבנון הסביר כי חובה על חיילים דתיים לצאת מאירועי שירת נשים, גם אם בחוץ מחכה לחיילים הצעירים כיתת יורים.
את האיום על כך שיורה לצעירים שלא להתגייס, הסביר לבנון בכך שזה מה שיקרה אם עניין
איפה הייתה שירת הנשים בצבא במשך 63 שנות קיומה של המדינה? הרי חיילות שרות במסגרות צבאיות מאז ומתמיד. והנה עוד סוד כמוס. חיילים דתיים השתתפו גם הם באותם אירועים. גם רבנים צבאיים. ואתם יודעים מה? גם הרבנים הראשיים.
אז מה קרה פתאום? לפתע מישהו נזכר בהלכה עתיקה שפשוט לא מאפשרת לשני הדברים (חיילים דתיים ושירת נשים) לשרוד ביחד באותו חדר? התחלתי את המאמר בתיאור תמים של מחנה בתנועת הנוער הדתית בני עקיבא מלפני עשרים שנה. זה לא מסתיים רק שם. זה היה נכון כל השנים גם ב"פיזמונסניף" של בני עקיבא (תחרות שירים, שגם בנות לקחו בה חלק), בפעילות בסניף בשבת. הכל היה ביחד. בנים ובנות. בדיוק כפי שקיים בעולם שבחוץ.
לכו עוד שלושים וארבעים שנים אחורה, לתקופה של ההורים שלנו. לפחות לפי הסיפורים, נשים וגברים רקדו ושרו ביחד. דתיים ודתיות. גם רבני אותה תקופה היו שם. לא קראו לזה אז פריצות.
היום מספרים לנו שיש בעיה עם בנים ובנות יחד באותה כיתה, גם כשמדובר בכיתה א'. לך תדע מה עובר היום במוחו המעוות של ילד בן שש, הם כנראה רומזים לנו. האמת היא שהמציאות היא הרבה יותר פשוטה ממה שחושבים. תקפצו באיזה יום למאה שערים, ותראו מה מצפה גם לנו, הציבור הדתי לאומי, בעוד שלושים שנה.
כי מי שמחשיב את קולה של האישה כמשהו שלילי ולא רצוי, בהמשך יאסור עליה לעלות לשידור ולדבר ברדיו (לא לשיר. לדבר). גם המדרכות ברחוב יהפכו לפתע לצפופות מדי לגברים ולנשים ביחד. האוטובוסים יחולקו לשניים. במילים אחרות, עוד יקום הדור שבו גבר ואישה יפגשו לראשונה ביום חתונתם. כמה נורא לחשוב שרק אז אפשר יהיה להשתמש לראשונה במשפט האלמותי – "את באה לפה הרבה?"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם