קול קורא

האלם שגזרו על עצמם הפוליטיקאים הדתיים והרבנים מול הקולות המעודדים הדרת נשים - חייב להיפסק. צריך לדבר בקול חזק וברור

מוטי שקלאר | 28/11/2011 5:09 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
דבריו האחרונים של הרב אליקים לבנון ברדיו "קול חי", שבהם יצא באופן גורף ובוטה נגד שמיעת שירת נשים, מצטרפים לאמירות ולהתבטאויות שונות של כמה רבנים מהציבור הדתי-לאומי. למרות היותם מיעוט בקרב הרבנים, הם זוכים לתהודה תקשורתית רחבה.

סוגיות הרות גורל כמו האיום האיראני, מעמדו של בית המשפט העליון, פערים חברתיים, שביתת הרופאים ועוד שלל נושאים, מפנות את מקומן מ"הליין-אפ" של עורך המהדורה או העיתון לטובת סיפור יציאתם של צוערים מאירוע שנערך בבה"ד 1 וכלל שירת חיילות - גם אם מדובר בחמישה מתוך עשרות צוערים אחרים חובשי כיפה. אפילו ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, העמיד על ראש שמחתו את בעיית ההתחרדות כגורם המאיים ביותר על המשך קיומה של מדינת ישראל.

יש בהחלט משהו מקומם בדיספרופורציה ובהעצמה של סוגיות אלה על ידי התקשורת וקבוצות ליברליות (עם מירכאות ובלי מירכאות). ייתכן שהדבר נובע מהמאבק המתנהל בין האליטות המסורתיות לבין האליטות החדשות, הרואות בחובשי הכיפה הסרוגה איום על ההגמוניה שלהן - ובשל כך מנסות להאדיר כל תופעה שולית כמאפיין עקרוני שלילי המייצג את תפיסת העולם של הציונות הדתית.

כך למשל כל תופעה של סירוב או ביטויים לא ממלכתיים היוצאים מישיבות מסוימות תיחשב כאיום על הדמוקרטיה ועל חוסנה של מדינת ישראל, בעוד תופעת סירוב של השמאל תיחשב כחלק בלתי נפרד מחוסנה של החברה המאפשרת לקולות אלה להיענות לצו מצפונם (היחס הסובלני כלפי החוג למדעי החברה באוניברסיטת בן-גוריון מעיד על כך עשרת מונים).
השונות היא חלק מהמרקם החברתי

למרות כל זאת, עם כל הקושי מול ההתנהלות המקוממת של נקיטת איפה ואיפה, המנהיגות הרוחנית והרבנית של המגזר הדתי-לאומי חייבת להשמיע את קולה בסוגיות אלה. האלם שגזרו על עצמם הפוליטיקאים הדתיים ואנשי הרוח והרבנים מול הקולות המעודדים הדרת נשים מתחומים רבים ומגוונים, רק יוצר בלבול ותהיות על משנתו הרעיונית של הזרם הציוני-דתי. לפיכך, דווקא בימים אלה חשוב להזכיר נשכחות ולחדד מחדש את הקולות הנותנים ביטוי ומשקפים את רוב מניינו של הציבור הסרוג.

מדובר בתפיסת עולם יהודית דתית מורכבת הפתוחה לעולם משתנֶה, הרואה את הסבלנות והסובלנות לאחר

לא כהתייפייפות או כטקטיקה מיסיונרית, אלא מתוך הבנה שהשונות היא חלק מהמרקם החברתי, אשר בלעדיו אין קיום ליצירת חברה בעלת סולידריות וערכים שונים ומשותפים.

לא בכדי רוב רובו של נוער זה משרת שירות מלא עם אחיו גלויי הראש, גם אם הוא שומע לצדו את התוכנית "שירים ושערים" בשבת, ואף נשאר לשבת באירועים משותפים, גם אם הם כוללים שירת נשים.

כל חניך בתנועת הנוער בני עקיבא עונד על דש חולצתו את הסיסמה "תורה ועבודה". לא בכדי כאשר יוסף בורג ז"ל נשאל על ידי חניכים איזה ערך חשוב יותר, תורה או עבודה, תשובתו הייתה: "ו' החיבור".  

הגדרת זהות מחדש

תפיסה זו עודנה נר לרגלי החינוך הממלכתי-דתי - ועולמות התוכן השונים כמו ספרות, שירה, תיאטרון, מדעים, היסטוריה ועוד הם חלק בלתי נפרד מארון הספרים של בוגריו. אם רבני הציונות הדתית חפצים להתחבר לציבור שלהם, סוגיית שירת הנשים בצה"ל והדרה של נשים מתחומים אחרים מחייבת אותם להשמיע את קולם בסוגיות אלה באופן ברור וצלול.

אמירות ברורות מעין אלה יעמידו אולי את הציבור הדתי-לאומי במבחן של הגדרת זהותו מחדש מול קולות אחרים המאמצים יותר ויותר דפוסים חרדיים. כפי שברור לרוב החברה הישראלית, למרות המכנה הדתי המשותף שונה המחנה החרדי במהותו מהמחנה הדתי-לאומי, ומדובר בשתי קבוצות נפרדות בהרבה היבטים.

ייתכן שבאותה מידה הגיעה העת להבין שהציבור הדתי-לאומי אינו מחנה הומוגני, וכל זרם ילך לדרכו הוא. מהלך זה הכרחי בעיקר לאור ההתארגנות של אנשים טובים ומכובדים לקיים מפקד לתנועה הדתית-לאומית. חשוב לזכור שכדי להתפקד, צריך בראש ובראשונה לדעת לא רק למי מתפקדים, אלא בעיקר למה מתפקדים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים