התאריך ההוא, זוכרים?
קל מאוד לשכוח שבכ"ט בנובמבר הוחלט באו"ם על שתי מדינות, אבל זה אחד הלקחים החשובים של אותה הצבעה היסטורית
מה שנשאר מכ"ט בנובמבר הוא הריקודים. הם היו בזיכרון הלאומי סוערים יותר מהריקודים ביום הכרזת העצמאות, ה' באייר, ואפילו סוערים יותר מיום הניצחון על צסק"א מוסקבה ב-1977. הכרזת העצמאות נעשתה באמצעה של מלחמה עקובה מדם, רווית שכול. כ"ט בנובמבר היה סופם של ימי המאבק בבריטים, רגע לפני המלחמה הגדולה הנמשכת בהפסקות עד היום הזה, ואין רואים את סופה.
מעבר לשמחה הגדולה, לישיבה ליד משדרי הרדיו ולרישום המדינות המצביעות בעד ונגד, נשכח לחלוטין הלקח המרכזי של כ"ט בנובמבר 1947: מדינת ישראל היא חלק מן העולם, היא חלק מהמערך הגלובלי, היא חלק ממהלך ההיסטוריה של תנועות לאומיות המממשות את חלומן ההיסטורי, חלק מן האומות המאוחדות.
אי אפשר להפריד את כ"ט בנובמבר מדמדומי האימפריה הבריטית, שנטשה באותן שנים טריטוריות גדולות וחשובות בהרבה מפלשתינה-א"י. לקח כ"ט בנובמבר הוא גם ההכרה בכוחו המוגבל של עם הנאבק על חירותו. לצד המלחמה, היה על ההנהגה הציונית בארץ ישראל לעשות קואליציות, לבחור בני ברית, לרכך יריבים, לנצל יתרונות אסטרטגיים.
כ"ט בנובמבר סימן אז שתי אמיתות היסטוריות חשובות שבלעדיהן אין להבין את המציאות שלנו היום. האחת היא ההכרה הבינלאומית בזכותם של היהודים למנוחה ולנחלה. זאת הייתה מעין מתנת סליחה וכפרה של מדינות העולם על מאות שנים של אנטישמיות ורדיפות, ובוודאי על השואה.
כמעט אף אומה, בוודאי באירופה, לא יכלה לחוש נקייה מהחוב שהיה לה לעם היהודי. האמת השנייה, המחוברת לה יחדיו לראשונה, היא ההכרח ההיסטורי הברור בחלוקה של הטריטוריה הקטנה הזו, ארץ ישראל, בין שני העמים. ביום שבו הכיר האו"ם בזכותו של העם היהודי לטריטוריה, הוא הכיר בזכותו של העם השני היושב כאן, ערביי פלשתינה, למדינה. העיקרון של שתי מדינות לשני עמים לא נולד בנאום בר-אילן. הוא נולד בכ"ט בנובמבר.
שני הלקחים האלה מורכבים יותר להעברה מדור
לקחי כ"ט בנובמבר אינם חלק מהמורשת הישראלית. לא נוח לנו לחשוב על הימים שבהם שמחנו כל כך על כל הצבעת בעד של מדינה המואילה בטובה לתמוך בזכותנו על הארץ. לא נוח לנו לחשוב על הימים שבהם החלוקה הברורה של הטריטוריה לשני עמים הייתה נחלת הכלל, ואיש לא ערער עליה מבפנים ומבחוץ - פרט לעולם הערבי שיצא למלחמה.
כ"ט בנובמבר איבד את תוקפו, וכך הפכה מלחמת ששת הימים, שהפנתה סופית עורף לכ"ט בנובמבר, ליום החשוב בתולדות המפעל הציוני בעיני חלקים גדולים של הישראלים, ובעיני אחרים-לאסונו הגדול.