התאריך ההוא, זוכרים?

קל מאוד לשכוח שבכ"ט בנובמבר הוחלט באו"ם על שתי מדינות, אבל זה אחד הלקחים החשובים של אותה הצבעה היסטורית

רוביק רוזנטל | 1/12/2011 5:03 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בשחזור ההיסטורי של אירועי כ"ט בנובמבר בירושלים שתועד בטלוויזיה, נשאלו הילדים שהשתתפו בו אודות היום הזה. כצפוי, הם עירבו את הרצל ודוד המלך ומיקמו את האירוע אי שם בשלהי שנות ה-60 של המאה הקודמת. עבור רובם התערבב האירוע עם הכרזת המדינה, בעוד כותרתו ההיסטורית - אישור תוכנית החלוקה באו"ם - נשמע, במקרה הטוב, כמו מבצע לחלוקת דור חדש של אייפונים.

מה שנשאר מכ"ט בנובמבר הוא הריקודים. הם היו בזיכרון הלאומי סוערים יותר מהריקודים ביום הכרזת העצמאות, ה' באייר, ואפילו סוערים יותר מיום הניצחון על צסק"א מוסקבה ב-1977. הכרזת העצמאות נעשתה באמצעה של מלחמה עקובה מדם, רווית שכול. כ"ט בנובמבר היה סופם של ימי המאבק בבריטים, רגע לפני המלחמה הגדולה הנמשכת בהפסקות עד היום הזה, ואין רואים את סופה.

מעבר לשמחה הגדולה, לישיבה ליד משדרי הרדיו ולרישום המדינות המצביעות בעד ונגד, נשכח לחלוטין הלקח המרכזי של כ"ט בנובמבר 1947: מדינת ישראל היא חלק מן העולם, היא חלק מהמערך הגלובלי, היא חלק ממהלך ההיסטוריה של תנועות לאומיות המממשות את חלומן ההיסטורי, חלק מן האומות המאוחדות.

אי אפשר להפריד את כ"ט בנובמבר מדמדומי האימפריה הבריטית, שנטשה באותן שנים טריטוריות גדולות וחשובות בהרבה מפלשתינה-א"י. לקח כ"ט בנובמבר הוא גם ההכרה בכוחו המוגבל של עם הנאבק על חירותו. לצד המלחמה, היה על ההנהגה הציונית בארץ ישראל לעשות קואליציות, לבחור בני ברית, לרכך יריבים, לנצל יתרונות אסטרטגיים.  
ערפל ההיסטוריה

כ"ט בנובמבר סימן אז שתי אמיתות היסטוריות חשובות שבלעדיהן אין להבין את המציאות שלנו היום. האחת היא ההכרה הבינלאומית בזכותם של היהודים למנוחה ולנחלה. זאת הייתה מעין מתנת סליחה וכפרה של מדינות העולם על מאות שנים של אנטישמיות ורדיפות, ובוודאי על השואה.

כמעט אף אומה, בוודאי באירופה, לא יכלה לחוש נקייה מהחוב שהיה לה לעם היהודי. האמת השנייה, המחוברת לה יחדיו לראשונה, היא ההכרח ההיסטורי הברור בחלוקה של הטריטוריה הקטנה הזו, ארץ ישראל, בין שני העמים. ביום שבו הכיר האו"ם בזכותו של העם היהודי לטריטוריה, הוא הכיר בזכותו של העם השני היושב כאן, ערביי פלשתינה, למדינה. העיקרון של שתי מדינות לשני עמים לא נולד בנאום בר-אילן. הוא נולד בכ"ט בנובמבר.

שני הלקחים האלה מורכבים יותר להעברה מדור

לדור לא במקרה התערבב כ"ט בנובמבר בערפל ההיסטוריה עם ה' באייר, היום שבו בןגוריון במהלך נועז, גאוני אך חד-צדדי, הכריז על הקמת מדינת ישראל. ה' באייר הפנה עורף לכ"ט בנובמבר, אבל הוא לא היה אפשרי בלעדיו.

לקחי כ"ט בנובמבר אינם חלק מהמורשת הישראלית. לא נוח לנו לחשוב על הימים שבהם שמחנו כל כך על כל הצבעת בעד של מדינה המואילה בטובה לתמוך בזכותנו על הארץ. לא נוח לנו לחשוב על הימים שבהם החלוקה הברורה של הטריטוריה לשני עמים הייתה נחלת הכלל, ואיש לא ערער עליה מבפנים ומבחוץ - פרט לעולם הערבי שיצא למלחמה.

כ"ט בנובמבר איבד את תוקפו, וכך הפכה מלחמת ששת הימים, שהפנתה סופית עורף לכ"ט בנובמבר, ליום החשוב בתולדות המפעל הציוני בעיני חלקים גדולים של הישראלים, ובעיני אחרים-לאסונו הגדול.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רוביק רוזנטל

צילום: .

מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית. חובק 15 ספרים, מילון סלנג מקיף, כתב עת, פרס סוקולוב, חמישה בנים ומכונית

לכל הטורים של רוביק רוזנטל

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים