מה חסר במשולש של ביבי?
אם אותו ציבור שיצא לרחובות במחאה החברתית יפנים שהסכם עם שכנינו הוא המפתח גם לביטחון ולצדק חברתי – אולי המציאות בה כולנו חיים תשתנה
מי שמנסה לדבר על שלום נתפס בציבור במקרה הטוב כשמאלני הוזה ותלוש מהמציאות ובמקרה הרע זוכה גם לאיומים על חייו והשחתת רכושו.
הציבור הישראלי שרוי עדיין עמוק בבוץ ה"אין פרטנר" וכישלון תהליך אוסלו. הוא עוצם את עיניו אל מול קיומו של פרטנר פלסטיני נוכחי, שאולי אינו אידיאלי, אבל בוודאי טוב יותר מכל מי שעלול לבוא במקומו. גם העובדה שהפערים בין הצדדים קטנים, כפי שחשפו ההדלפות משיחות אולמרט-עבאס, או שיש כבר פתרונות מוסכמים המונחים על השולחן, דוגמת יוזמת ז'נבה, נעלמת מעיני רוב הציבור.
הציבור אינו לבד. גם ראש הממשלה טרוד בעניינים אחרים. השבוע הוא שיתף את הציבור בעמוד הפייסבוק שלו בשרטוט ששרבט במהלך פגישה ועניינו מיפוי האתגרים הלאומיים של ישראל. נתניהו שרטט משולש שווה צלעות שכלל את "הטלטלה בכלכלה העולמית", "איומים ביטחוניים" ו"צרכים חברתיים".
חיצים המכוונים למרכז המשולש הצביעו, במידה לא מעטה של מודעות עצמית, על הפתרון לאותם אתגרים הרובצים לפתחנו - "אחריות לאומית".
אותם אלו שנבהלו בזמנו מפליטות הפה של נתניהו על פתרון שתי המדינות
אך אל מול אתגרי המשולש מסתתרת גם הזדמנות מדינית לגלות אחריות אישית ולאומית. חזרה לשולחן המשא ומתן והגעה להסכם עם הפלסטינים יתנו מענה לא רק לאיומים הדמוגרפים המסכנים את קיומנו כמדינה יהודית ודמוקרטית אלא גם לאיומים הביטחוניים המסכנים את עצם קיומנו הפיזי.
לא חייבים להשקיע מיליארדי דולרים בהקמת אוגדה חדשה בחזית המצרית, מספיק לעבור ברמאללה בדרך לנרמול היחסים עם מצרים.
במקום להשקיע בעוד כיפות ברזל אפשר להגיע להסדרי ביטחון עם הפלסטינים שיהיו מגובים בערובות בינלאומיות. החיסכון הזה גם וודאי יועיל מול המשברים בכלכלה העולמית ויסייע לקדם סדר עדיפויות חברתי יותר בישראל. אבל נראה שראש הממשלה מעדיף להתרכז בשאלה כיצד לממן את המלחמה הבאה ולא כיצד למנוע אותה.
ניתן לשאוב עידוד מכך שהמשולש של נתניהו כולל גם את הנושא החברתי ומכך להסיק שהוא קשוב גם לרחשי הציבור. ואם אותו ציבור שיצא לרחובות בקיץ המחאה החברתית יפנים שהסכם עם שכנינו הוא המפתח גם לביטחון וגם לצדק חברתי – אולי לא רק המשולש של נתניהו ישתנה, אלא גם המציאות בה כולנו חיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם