חובה לצנזר את הטוקבקיסטים
חוק הטוקבקים הוא צעד בכיוון הנכון. את המנגינה הזאת יש לעצור, משום שאין כאן מנגינה. יש בעיקר צרימה
מדובר, אכן, בכלי ביטוי חופשי ופרוץ. אבל ככל הנראה אין שום קשר בין הטוקבקים לבין "האזרח הקטן", שאין לו אמצעי ביטוי. משום שרוב התגובות שייכות לקבוצה קטנה, קבוצת שוליים משמאל ומימין, שחוזרת על אותו מסר שוב ושוב עם אפקט של שטיפת מוח.
"מי שמחזיר שטחים הוא בוגד שדינו מוות", קובעים הטוקבקיסטים מימין, או שזה אותו אחד שמציף את כל האתרים. "ציוניזם זה קולוניאליזם ופשיזם", עונה להם מקהלת השמאל האנטי-ציוני, או שמא זה נגן אחד.
יש גם תגובות הרבה יותר גרועות הכתובות בלשון כל כך עלובה, עד שלא ברור איך הן עוברות אישור. זה כולל קריאות לרצח ולג'נוסייד. אין כאן אצבע מאשימה כלפי אף אחד. טוקבקים כאלה, יורשה לי להודות, מופיעים גם בפרסומים של הח"מ.
יש גם תגובות ראויות. אחת לחמש במקרה הטוב. זה כולל תגובות בוטות ונוקבות, ובתנאי שיש בהן משהו לגופו של עניין. אלא שהתגובות הללו, שראויות לפרסום, נבלעות בים של תגובות אחרות, אולי מאורגנות, של האובססיביים מהקצוות. 80 אחוז מהציבור - מאמצע מרצ עד אמצע הליכוד - נעלמים כלא היו. הפנאטים המוקצנים תופסים את רוב הבמה.
כשהחל עידן הטוקבקים, זה היה מעניין. אבל הזמן עובר. ככל שהשנים חולפות, המצב הופך גרוע יותר. כך שהגיע הזמן לעשות סדר. לא כדי לפגוע בחופש הביטוי, אלא להפך. כדי לעודד אותו.
משום שהצווחות הצורמות, שהפכו לרוב מוחלט, הן אלה שפוגעות בחופש הביטוי. הן אלה שמבריחות מהזירה את המגיבים הקצת יותר שפויים. הן אלה שהופכות את התגובות הראויות, גם אם לא נעימות, לבלתי נשמעות. אין נגן או כינור, שנגינתו ראויה, אשר יכול להישמע כאשר הוא ניצב במרכז תזמורת של צופרים בדציבלים גבוהים. הוא הולך לאיבוד.
כך שאגף הטוקבקים זקוק ליד מרסנת. הגיע זמנה של הצנזורה. זה לא רק בגלל ענייני דיבה ולשון הרע. זה בעיקר כדי שהזירה החשובה הזו, שעומדת לרשות הרבים, תהפוך לזירה קצת יותר מעניינת. 50 תגובות סבירות, שאפשר לקרוא בלי להתפלץ, עדיפות על אלף תגובות
"חוק הטוקבקיסטים" עוסק רק בעניין חשיפת המקור, כאשר מדובר בלשון הרע. אלא שבמקומות רבים ומתרבים יש אינטרנט אלחוטי זמין באמצעות בתי קפה, מסעדות, משרדים ובתים פרטיים. כך שחזקה על מי שחפץ בלשון הרע שישלח את התגובה ממקור ציבורי ופתוח ולא מביתו. ובכל מקרה, סוגיית לשון הרע היא הקטנה והשולית שבחבורה. קל להטיף. קשה לבצע. משום שכל אתר רוצה את הטוקבקיסטים. ריבוי, כך סבורים רוב העורכים, מעיד על ריבוי קוראים. זה לא מדויק. כשהאובססיביים הסדרתיים מציפים את הזירה, אין שום משמעות לריבוי. אלא שרוב העורכים חוששים מההגבלה. הרי גם ההצדקות המשפטיות, בוודאי בעשורים האחרונים, העניקו עוד ועוד היתרים ליותר ויותר ביטויים. גם פורנוגרפיה. גם שקרים מתועבים בסגנון "ג'נין, ג' נין". אז מדוע שנקפח את חלקם של הטוקבקיסטים האלימים?
ולמרות הקושי, הגיע הזמן לעשות מעשה. את המנגינה הזאת קשה לעצור, אבל חובה לעצור. משום שאין כאן מנגינה. יש כאן בעיקר צרימה. וכדי לשמוע את המנגינה, גם כשהיא בוטה וכואבת, צריך להשתיק את הצרימה. זהו חופש הביטוי שנמצא בבעיה. הוא הפך לאסיר של השוליים הצווחניים. הגיע הזמן לשחרר אותו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם