השירה ששברה את גבנו
קולה של האישה ושירתה הם מיצירות הבריאה הנעלות. מולם מציגה היהדות הדתית הלכה שכותרתה מעוררת בחילה: קול באישה ערווה
האיזון לא נשבר סביב השלטון של מוסדות הדת על בתי הקברות, שגם הוא נסדק עם הזמן. הוא לא נשבר במאבקים סביב השבת והחגים. השבת היא הרי המצאה גאונית, למה לקלקל. העובדה שחומרות הדת הפכו אותה ליום מעורר מורא המרופד באיסורים ובאיסורי איסורים היא עניינם של שומרי מצוות. השבת היא של כולנו, איש-איש בדרכו.
הרב אליקים לבנון, ההקצנה הדתית מרחיקה מהיהדות צילום: פלאש 90
ואז בא העניין הזה, השולי לכאורה, שנלקח אי שם מתחום ההלכות שקמו על יוצריהן: איסור שירת נשים, ולצדו הדרת נשים מהמרחב הציבורי; והדרת נשים מהמקומות הקדמיים באוטובוסים כבימי החושך של אמריקה רק לפני יובל שנים; והצגת שירת נשים כנושא של ייהרג ובל יעבור מול כיתת יורים, כאילו מדובר בתמצית הכפירה; והדרת נשים מהיכולת להספיד בבית הקברות; וההתרפסות הבלתי נתפסת של מפרסמים עתירי ממון מול טלפון של פרנס חרדי כזה או אחר. והאיזון נשבר עד כאן. זה לא אובמה שאינו מוכן לסבול את זה. זה אנחנו.
מה שקרה בעניין הדרת הנשים הוא שאין מדובר כאן בסדרי חיים שמעורים בהם טקסים או ממסדים דתיים. בעניין הזה מציגה היהדות בנוסח הרב אליקים לבנון ורבים אחרים, שקטים ממנו, עמדה בלתי מתקבלת בשום אופן בעולם שבו גברים ונשים הם אזרחי העולם והמדינה ללא כל הבחנה, ללא כל היררכיה, בשוויון מוחלט של ערכם ושל מעמדם. במקום הזה מציגה היהדות הקנאית, ממש כמו האיסלאם הקנאי, גם אם בהקשרים ובמינונים שונים, אפשרות שאזרח העולם היום אינו יכול לקבל בשום אופן.
שירת הנשים היא משל. קולה של האישה ושירתה הם מיצירות הבריאה הנעלות ביותר מולם מציגה היהדות הדתית הלכה שכותרתה מעוררת בחילה: קול באישה ערווה. הלכה פורנוגרפית. איזו יהדות היא מציעה לנו? יהדות שבה אדם ששומע קול אישה נתפס להרהורי עבירה נוראים ומדמה בנפשו שהוא צופה בערוותה. אין לאיש מושג אם רבי שמואל, שטבע את צירוף המילים הזה, היה סומך ידו על האיסור של שירת נשים בציבור, שהוא הרחבה קיצונית של העמדה התלמודית הזו במסגרת דיון שבו הושמעו דעות
שונות. אדם יהודי בן המאה ה20- אינו יכול לקבל את המאמר התלמודי הזה או את שובל ההלכות שנגרר אחריו.
אחד התוצרים העכורים של ההקצנה הדתית הוא ההתרחקות הגדלה והולכת בין הציבור שומר המצוות לבין היהדות החילונית ואף המסורתית המתונה. תגובות המיאוס הרבות כלפי מה שלבנון וחבריו מייצגים אומרות דבר אחד: היהדות שלכם אינה שלנו, אם היא בכלל יהדות. ואם מכם אין לצפות לדבר, על צאן מרעיתכם יש לרחם - ולאחל שיפקחו עיניהם לצאת מן החשכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם