חטופות, גרסת המציאות

טמינת הראש בחול של השמאל לא תעזור לנשים הרבות אשר נופלות קורבן לניצול ולאלימות מצד בני מיעוטים

דני דנון | 1/1/2012 19:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: חטופות
בשבוע שעבר נחשפנו לתופעה חברתית מבעיתה: חטיפה ושידול של קטינות מרקע סוציו-אקונומי נמוך על ידי בני מיעוטים. התופעה, שנראית הזויה ונתפסת כסיוט של כל הורה בישראל, קיבלה תוקף במסמך רשמי של משטרת ישראל, אשר קובע כי היקף התופעה - שמונה מקרי חטיפה בחודש - דורש "תוכנית אופרטיבית תקיפה לצמצום ומיגור מקרים דומים בעתיד".

בהמשך לנתונים הקשים הודגש כי חלק גדול מאותן נערות הן עולות חדשות, אשר קשיי הקליטה הפכו אותן טרף קל לאותן מפלצות.

בעקבות החשיפה התקיים דיון דחוף בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת כדי להבין את ממדי התופעה ואת הדרכים למיגורה. להפתעתי הרבה, קיום הדיון והעלאת הנושא לסדר היום הציבורי זכו לקיתונות של ביקורת וזלזול, אשר קיבלו במה גם בעיתון זה, וקראו לנושא "מומצא" ו"דמיוני".

אך המציאות שעמה עלינו להתמודד היא אחרת, ואף שמדובר בנושא רגיש וטעון - עם העובדות אי אפשר להתווכח, ומי שמנסה להסתיר את העובדות פוגע בציבור החלש שזועק לסיוע. הדיון בכנסת עורר גל של הודעות תמיכה מתושבים ברחבי הארץ שמכירים את התופעה.
מי יזעק את זעקתן?

אך עם כל הכבוד לטיעוני הסרק של הדואגים לזכויות האדם של הפלסטינים ושל המסתננים האפריקאים, ושוכחים את זכויות האדם של אזרחי ישראל, למשל המקרה של יאנה, עולה מרוסיה אשר שנה בלבד לאחר שעלתה לישראל הכירה בן מיעוטים, ששידל אותה להתאסלם, התחתן איתה ובגיל 18, שבוע לאחר הולדת בנם הראשון, עבר איתה לרצועת עזה. שם הוא כלא אותה בבית במשך שנה והתעלל בה פיזית ונפשית.

כעת אני שואל את מטילי הספק: האם נשים כמו יאנה אינן זקוקות לסיוענו? האם ארבעה כתבי אישום בגין מקרי חטיפה של עולות מאתיופיה בקריית מלאכי על ידי בדואים מרהט, שהוגשו רק בחודש נובמבר האחרון, הם דמיון מומצא? האם כ-1,000 פניות בשנה בנוגע לאחזקת נשים בניגוד לרצונן, תוך כדי איום על חייהן והתעללות פיזית ונפשית, אינה תופעה שמצדיקה דיון בכנסת? הרי מי יזעק את זעקתן של אותן נשים אם לא הכנסת?

על

כל הסקפטיים בשמאל הקיצוני לעשות דבר אחד - חשבון נפש. בחנו היטב אם מניעכם טהורים, או שמא אתם חושבים שטמינת ראשכם בחול תעלים את הסכנה. תשאלו את עצמכם אם קבוצת יהודים ישראלים שהיו מבצעים את אותם מעשים היו זוכים לכותרת "תופעה דמיונית".

האם אז היה מוצדק לקיים דיון בכנסת ולמצוא דרכים לפתור את הבעיה? הרי היה מספיק במקרה אחד של יהודי עבריין שיבצע מקרה דומה כדי לפתוח מהדורות בסי-אן-אן ולהרעיד את אמות הספים של העולם המערבי. אני חושב שהתשובה ברורה לכל.

הניסיון ליצור דה-לגיטימציה לעיסוק בנושא על ידי התעלמות מעובדות וסילוף המציאות מסוכן לחברה הישראלית. תופעות קשות כפי שהוצגו דורשות טיפול מיידי, ולא חשוב מי מבצע אותן. מצפן הערכים של כולנו בכנסת כנבחרי ציבור צריך להיות מכוון למקום אחד - לשמור על זכותן של נשים באשר הן לחיות בכבוד.

הכותב הוא חבר כנסת מטעם הליכוד

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים