"הציבור החרדי סובל מהסיקריקים יותר"

ישראל אהרון קלצקין, חרדי שנאלץ לרדת מן הארץ, אחרי שסיקריקים הכו אותו באלות מדגיש כי "מכתימים ציבור שלם, במקום לטפל בקיצונים"

צח יוקד, ניו יורק  | 3/1/2012 7:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
החיים של ישראל אהרון קלצקין יכולים לגרום ללא מעט אנשים להביט בו בקנאה. גבר בן 41, נישואים מאושרים, חמישה ילדים בריאים ועסק חדש ומשגשג שפתח לפני חודשיים - מסעדת סושי כשרה במרכז מנהטן, שרק ביום שלישי האחרון אירחה לארוחת ערב מאוחרת את הרב הראשי של ישראל, יונה מצגר.

ישראל אהרון קלצקין
ישראל אהרון קלצקין צילום: באדיבות אתר בחדרי חרדים
ואולם מתחת לקליפה מסתתרת צלקת גדולה שמקורה באותה קבוצת קנאים אלימה מבית שמש שהסעירה לאחרונה מדינה שלמה - הסיקריקים. קלצקין טוען שהוא האיש שהדביק להם את כינוי הגנאי הזה, שמתאר קבוצה אלימה מימי המרד הגדול של יהודה נגד הרומאים, שלא בחלה בשום אמצעי להשגת מטרותיה, גם רצח פוליטי. השם נגזר מ"סיקה", שפירושו פגיון קטן שבני קבוצה זו נהגו לשאת מתחת לגלימותיהם.

הגלים שהכתה פרשת הדרת הנשים בבית שמש הגיעו עד מקום מושבו בניו יורק, ושחררו זעם שהיה עצור בו זה עשר שנים. קלצקין אינו פרובוקטור חילוני שהתעקש לפתוח את העסק שלו בשבת. הוא חרדי מתון שביקורתו על הקיצונים בקהילה החרדית עוררה עליו את חמתם. הוא חווה אלימות קשה מצדם במשך חמש שנים, ובסופו של דבר נאלץ לעזוב את ישראל.

"הכל התחיל לפני 15 שנה", הוא מספר השבוע בראיון ממקום מושבו בניו יורק. "המשכתי את עסקי המודעות של אבא שלי. פתחתי בית דפוס ושירות הדבקה, ועם הזמן הפכתי לאחד הגדולים בארץ. הבעיה התחילה ברגע שקיבלתי את הזכיינות מעיריית ירושלים. הקנאים הקיצונים לא ראו בעין יפה שלעיריית ירושלים תהיה דריסת רגל בתחום המודעות, ואז התחילה המלחמה בי".
"פרסמו נגדי פשקווילים"

מדוע החרדים לא רצו את מעורבות העירייה?
"הם החליטו שהיות שהעסק קשור לעיריית ירושלים, ומאחר שאני אדם מתון מבחינת השקפת העולם שלי, אז אני לא אשרת את האינטרסים שלהם. הם רצו שבתחום המודעות ישלוט אדם חילוני שלא מתמצא יותר מדי בעולם החרדי ומאזני הכוחות בו. כך היה המצב עד שהגעתי. הם פחדו מבחור צעיר שרוצה להקים אימפרייה, אז הם החליטו להילחם בי".

איך באה לידי ביטוי המלחמה הזו שאתה מספר עליה?
"הם היו הופכים את העגלות עם המודעות שלי. הם היו אוטמים לי את המנעולים של העסק, מפנצ'רים לי את הגלגלים, שולחים אליי הביתה אמבולנסים באמצע הלילה, מפרסמים נגדי יום-יום פשקווילים ומאמרים בעיתונים שלהם, יורקים עליי, זורקים עליי אבנים ועגבניות.

"הם שלחו הורים שיתקשרו להנהלה של בתי הספר ויתלוננו נגד הילדים שלי, ויבקשו לסלק אותם בטענה שהם לא מתנהגים ראוי. הייתי מרכיב מערכות הגברה באירועים,

אז הם היו מגיעים לאירועים וחותכים לי את הכבלים של הרמקולים. הם היו צועקים על אשתי שיקסע ויורקים עליה. הם אפילו עשו טרור לאמא שלי ולאחים שלי. אין להם אלוקים. על הבית של אמא שלי הם ריססו 'יימח שמו'.

"כשגיסתי נפטרה והשאירה אחריה 19 יתומים, הם שלחו לה הביתה מכתבים וכתבו:'הנה השם התחיל להילחם את המלחמה שלנו'. כמה אחים שלי קיבלו מהם מכות. אלו היו דברים שאי אפשר לעלות על הדעת".

"המשטרה מגבה את הסיקריקים"

השיא, לדבריו, היה לפני חמש שנים. "אני העברתי שיעור תורה בדף היומי בזיכרון משה, ויום אחד כשיצאתי חיכו לי ארבעה בחורים עם אלות. הם הכו אותי ואושפזתי בבית חולים".

פנית למשטרה?
"הפושעת הכי גדולה היא משטרת ישראל, שראתה בעיניים פקוחות קבוצה של פושעים שנלחמים נגד כל מה שטוב, והעדיפה להעלים עין במכוון. ולא רק זה, אני שמעתי אותם, הם אמרו לי:'שמע, זו קסבה, תריבו ביניכם'. ואני הסברתי להם שאני לא בתוך הקסבה הזאת, שהם לא נלחמים בי הם נלחמים בכולנו - הם נלחמים בממסד, הם נלחמים בכל מה שלא דומה להם".

"למרות זאת, השוטרים לא סייעו לי וטענו שזה מאבק עסקי ופרטי. היום כולם מודים שצדקתי. בסופו של דבר כל רמקול שיוצא להכריז על הפגנה והמשטרה לא מחרימה אותו, היא למעשה מגבה את הסיקריקים. כל מודעה שהם מדביקים ברחוב, והיא לא עושה כלום - היא מגבה את הסיקריקים. לפי החוק, כל רכב שנוסע עם רמקול לא מורשה, אפשר להוריד אותו מהכביש".

"מי שנתפס מפיץ פשקווילים עם השמצות והסתה צריך לקבל קנס של 50 אלף שקל. אם המשטרה מפחדת להיכנס למאה שערים אין פלא שהם גדלו ככה. לא ייתכן שאישה מבוגרת שרוצה להגיע לכותל המערבי לא יכולה לעלות על האוטובוס כי כמה מטונפים לא ייתנו לו לעבור. זה לא בא בחשבון במדינה מתוקנת. אם פה בניו יורק תהיה הפגנה, ובן אדם ירים אבן - הוא מקבל מיד כדור בראש. פה אף אחד לא יעז להתיז על מישהו אקונומיקה כי הוא יודע שהוא נכנס לכלא לחמש שנים".

"פה אף אדם לא יעז לזרוק אבן על אוטובוס כי הוא יחטוף. אלו אנשים שאינם יראי שמים. יש להם זמן ואין להם אלוקים, שזה שילוב מנצח. אני ההפך הגמור, אני מפחד מאלוקים ואין לי זמן. וחבל שהתקשורת מלכלכת עלינו החרדים במקום לטפל בשורש הבעיה".

"הם לא מקשיבים לשום רב"

מדוע בחרת להם את הכינוי סיקריקים?
"אחרי שהקנאים האלה נלחמו בי חשבתי שזה לא הוגן להלביש את המלחמה שלי נגד החרדים כולם, והחלטתי בעצה אחת עם חרדים אחרים - להבדיל אותם משאר הקהילה. באותה תקופה פיקח אחד סיפר לי סיפור מהגמרא על תקופת חורבן הבית, ובו מתוארת קבוצה של סיקריקים שנלחמו בגדולי ישראל".

"היות שהקיצונים האלה גם הם נלחמים בגדולי ישראל, ומאחר שהם לא מקשיבים לשום רב, אז השם שהכי התאים להם זה אותו השם מחורבן הבית - של אלה שרצו לדקור את רבי יוחנן בן זכאי, אותם סיקריקים שהיו חסידיו של הרב אבא סיקרא".

אתה בטח שמח שעכשיו סוף-סוף מטפלים בהם?
"מה שאתם לא מבינים זה שהציבור החרדי סובל מהם יותר מכל השאר. כל אחד יודע שבמשך תקופה ארוכה עמד בחור בשכונת והתיז אקונומיקה על כל אישה שהתלבשה לא כפי שהוא סבר שהיא צריכה להתלבש. במשך שנתיים הוא היה עומד מדי יום, מתחבא מאחורי תחנת אוטובוס מקומית ומתיז אקונומיקה על הגב של כל מי שלא התלבשה לרוחו.

"לידי המשטרה הגיעו אז 96 תלונות, אלא שבמשך שנה וחצי או שנתיים המשטרה לא עשתה כלום כדי לחשוף את זהותו ולעצור אותו. הבת שלי חטפה אקונומיקה, השכנה לי חטפה אקונומיקה, אני מכיר עשרות נשים שחטפו אקונומיקה. והמשטרה? במשך שנתיים לא נקפה אצבע כדי לעצור את זה. אז עכשיו טוענים שכולנו מדירים נשים? במקום לטפל בקיצונים האלה, מאשימים את אלה שסבלו מהם יותר מכולם".

ישראל אהרון קלצקין; חרדי בן 41; נשוי + חמישה; בעל בית דפוס ומערכות הגברה בירושלים, עזב את ישראל ופתח סושייה כשרה במנהטן

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הראיון היומי

צילום:

מדור חדש במעריב. מדי יום נארח את הדמויות הבולטות על סדר היום לראיון אקטואלי נוקב. כל השאלות הבוערות, כל הסוגיות שעל הפרק וכל מי שמשפיע

לכל הכתבות של הראיון היומי

עוד ב''הראיון היומי''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים