שוב טמן לעצמו פח
נתניהו הבין באיחור שחוק עורכי הדין הוא אולי טוב לנאמן, לאלקין וללוין, אדריכליו שיכורי הכוח, אך הוא אסוני לדמוקרטיה
נתניהו היה צריך לדעת כבר אז, כשהשדרה המרכזית של שרי הליכוד אותתה לו שיש גבול לכל תעלול, שהחוק שנועד לפסול רטרואקטיבית בחירה דמוקרטית בגוף סטטוטורי, רק כדי ששר המשפטים ישיג שליטה בוועדה למינוי שופטים, הוא אולי טוב לנאמן, לאלקין וללוין - אדריכליו שיכורי הכוח - אך הוא אסוני לדמוקרטיה. חוק שכמוהו לא היה.
ראש הממשלה היה צריך לדעת שכשהיועץ המשפטי לממשלה מודיע שלא יוכל להגן על החוק בבג"ץ, כששריו הבכירים חושבים שזה מעשה שלא ייעשה, וכששר המשפטים בורח במקום להגן על החוק שהוא יציר כפיו - הסוף ידוע מראש. אבל נתניהו העדיף לגרור רגליים. לנסות להרגיע את השדים.
הוא מצא עצמו כלוא בסבך שיצר. בין המחויבות לשר הנעלם יעקב נאמן, בין האור הירוק שהעניק לאלקין וללוין להתקדם עם החוק המוטרף הזה, בין ש"ס - שלה הובטח שבתמורה לתמיכתה בחוק גרוניס יאפשר לה חוק זה מינוי דיינים מטעמה, וכעת אנשיה הרגישו מרומים - לבין הקולות השפויים בצמרת הליכוד גדעון סער, דן מרידור, בני בגין, לימור לבנת ויובל שטייניץ שדרשו ממנו לעצור את האיוולת.
אבל גם אתמול אחר הצהריים, כשהיה ברור לנוכח הסערה שקמה בכנסת כי יש לקבור את הצעת החוק, בסביבתו של נתניהו עוד התעקשו לשדר "שהוא מתלבט". לא ברור על מה היה לראש הממשלה עוד להתלבט, כשהיועץ המשפטי אומר שלא יוכל להגן על החוק בבג"ץ. בכל השעות הללו מלשכתו בכנסת יצאו ובאו נאמן, אלקין, לוין וכרמל שאמה הכהן.
שאמה הכהן נקלע לתסבוכת לאחר שהסכים להחליף בשבוע שעבר את יו"ר ועדת החוקה דוד רותם מישראל ביתנו בדיון שבו אושר החוק. שאמה הניח, כפי שהניחו אחרים, שהחוק עבר את אישור הממשלה (זו התחושה שיצר נאמן). לאחר שהבין שהחוק שונה תוך כדי תנועה והוכנס אליו עניין הרטרואקטיביות, החליט לעשות מעשה, לנצל את סמכותו כמ"מ יו"ר הוועדה ולדרוש דיון נוסף.
אתמול בצהריים, כשהדבר התגלה לאלקין, הוא השתולל. "אתה לא מבין מה עשית. הרסת לי חוק. עשית לי בלגן עם ש"ס", צעק אלקין על שאמה הכהן. לוין היה בוטה יותר ושלח לשאמה מסרים מאיימים כמו הדחתו מראשות ועדת הכלכלה. מבחינת אלקין, יו"ר הקואליציה, ומבחינת לוין, יו"ר ועדת
אם היו מצליחים להעביר את החוק, זה היה הישגם הגדול. אלקין הזועם הורה לרותם על ביטול הדיון. אבל מכאן האירוע רק הסתבך ויצא משליטה. ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה החתים שליש מחברי ועדת החוקה, ביניהם שאמה, על דרישה לדיון חוזר. המהלך הזה טרף את הקלפים סופית. יו"ר הכנסת רובי ריבלין הודיע כי במצב הזה החוק לא יוכל לבוא בהצבעה, וגם אז נתניהו התמהמה מלהודיע שהחוק יוקפא.
ממשלות, כך נהוג לומר, עושות את הדבר הנכון, אבל לא לפני שהן ממצות את כל החלופות האחרות. נתניהו במקרה הזה קיבל את ההחלטה הנכונה, אבל באיחור אופייני - לא לפני שאפשר לשר המשפטים שלו ולכמה חברי כנסת חסרי אחריות לנווט את הקואליציה שלו רגע לפני ההתנגשות בקיר בטון.
נתניהו צריך עכשיו לשנן לעצמו את לקחי האפיזודה הזו, ודומות לה. לליכוד היום אין אלטרנטיבה כמו שמראים הסקרים, אך הוא עלול להחמיץ הזדמנות אלקטורלית לניצחון גדול, אם ימשיך לסטות לשוליים של חבורת אלקין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם