קרבות אוויר: הטיסה פלטה גזי חממה? חברת התעופה תשלם
החל מתחילת 2012 כל טיסה שמגיעה לאירופה ויוצאת ממנה מחויבת לשלם עבור פליטות גזי החממה שלה. בארה"ב, בסין וברוסיה פחות אוהבים את הגזירה החדשה. הפתרון: הלקוחות ישלמו יותר והחברות יאלצו לצמצם את הפליטות. עסק ירוק
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
חברות תעופה בכל העולם כולו נעמדו על רגליהן האחוריות ועשו כל מה שביכולתן כדי לעצור את המהלך האירופי, אבל ללא הועיל. האירופאים התעקשו והמהפכה הירוקה באויר יצאה לדרך. איך זה קרה ואיך זה ישפיע על מחיר הנסיעה הבאה שלכם לאירופה? על כך בכתבה הבאה. עסק ירוק.

החקיקה האירופית שיצאה השבוע לדרך נשענת על תוכנית המסחר בפליטות (Emissions Trading Scheme) שהאיחוד האירופי מפעיל מאז 2005 ובמסגרתו נכללים כבר יצרני חשמל ומפעלי תעשייה כבדה (פלדה לדוגמה) שפועלים באירופה ונדרשים לקצץ בפליטות גזי החממה שלהם. מדובר במנגנון cap and trade, במסגרתו חברות מקבלות הקצאה של פליטות ומי שחורגת ממנה, יכולה לקנות יחידות פליטה ממי שפולט פחות מההקצאה שניתנה לו וכך להמנע מתשלום קנס על חריגה.
חברות התעופה יפעלו תחת התוכנית באופן דומה. הן תקבלנה הקצאה התחלתית של פליטות ששווה ל-85 אחוז מהפליטות הצפויות שלהן ב-2012, שחושבו בהסתמך על נתונים היסטוריים, ומי שיחרוג מההקצאה הזו יתחיל לשלם על כך החל מהשנה הבאה. הרעיון הוא כמובן לתת לחברות תמריץ
האירופאים חשבו שזו הדרך ההוגנת ביותר לטפל בבעיית פליטות גזי החממה מטיסות, שהיום תורמת לפי הערכות כשלושה אחוזים לסך הפליטות בעולם, אבל צומחת בקצב מאד מהיר. שאר העולם חשב קצת אחרת. מבחינתו, שהאירופאים יגבו כמה שהם רוצים עבור פליטות מחברות שפועלות באירופה – זו בעיה שלהם. אבל לגבות תשלום מחברות תעופה שמרכז פעילותן מחוץ לאירופה ורק נוחתות בנמלי התעופה האירופאים? עד כאן.
הלחצים והאיומים על האירופאים אכן לא אחרו להגיע. למעשה, אם אתם רוצים להבין את חוסר היכולת להגיע להסכם על מסגרת חקיקה גלובלית שתשים תג מחיר על פליטות גזי חממה בכדי להקטין אותן, אתם לא צריכים להרחיק עד קופנהגן או דרבן. מספיק להסתכל ברשימת האיומים שהאיחוד האירופי קיבל אחרי שהציג את התוכנית שלו בכדי להבין את סדרי העדיפויות של מרבית העולם כשמדובר בהתחממות הגלובלית.
נפתח, איך לא, בארצות הברית, שם בית הנבחרים העביר בחודש אוקטובר האחרון חקיקה שאוסרת על חברות תעופה אמריקאיות לקחת חלק בתוכנית שכזו. החוק עבר בחודש שעבר לסנאט, שם הציג אותו הסנאטור ג'ון תון מדרום קרוליינה שהסביר כי "הרעיון שיש לאיחוד האירופי את הזכות למסות חברות תעופה אמריקאיות ואת הנוסעים בהן מתנגש עם הריבונות של ארה"ב".
מאחורי החוק עומדים כמובן לוביסטים של חברות התעופה האמריקאיות, במקרה הזה ארגון בשם Airlines for America, שטען כי החקיקה תעלה לחברות האמריקאיות 3.1 מיליארד דולר בשמונה השנים הקרובות ותעמיד בסכנה 40 אלף מקומות עבודה. הארגון הסביר כי החקיקה האירופית רק תפגע במאמצים להפחתת הפליטות, היות והיא "תפחית את את יכולתן של חברות התעופה להשקיע במטוסים חדשים ולהמשיך במאמץ הנרחב שלהן להפחית את השפעתן הסביבתית".
החוק מן הסתם לא יעבור בסנאט, אבל לא רק אוזניים רפובליקניות קשובות ללוביסטים של חברות התעופה. באמצע החודש שעבר יצא מכתב מטעם מזכיר התחבורה ומזכירת המדינה האמריקאים לאיחוד האירופי, בו הם טוענים כי הדירקטיבה האירופית הינה "הדרך הלא נכונה להשיג את המטרה המשותפת של טיפול בפליטות שנוצרות מהתעופה הבינלאומית". קלינטון ולחוד הוסיפו במכתב איום כי ארה"ב תנקוט ב"פעולה מתאימה" אם האיחוד האירופי לא יחזור בו, אבל שמרו על עמימות ולא פרטו במה מדובר.
מדינות אחרות לעומת זאת פרטו בשמחה את הרעיונות שלהם כיצד להשיב לאירופאים כגמולם. שר התעופה ההודי, לדוגמה, איים להטיל היטל על חברות תעופה אירופאיות שטסות להודו וממנה, ואף שקל לקחת מהן את זכויות הנחיתה בנמלי התעופה בהודו. הרוסים איימו גם הם בהיטל על חברות תעופה אירופאיות, הפעם בגין מעבר מעל רוסיה בדרך ליעדים באסיה ומהם לאירופה.
את המקום הראשון בתחרות האיומים מקבלת סין. גם שם היו איומים על הטלת היטלים על חברות אירופאיות, ובנוסף איגוד התעופה הסיני, אשר העריך כי חברות התעופה הסיניות יאלצו לשלם 124 מיליון דולר מדי שנה בגין הפליטות שלהן, הציע שסין תאיים להקטין את הרכישות שלה של מטוסי איירבאס עד לביטול הגזירה.
המקום הראשון ניתן לסינים בזכות מקוריות הטיעונים כמו גם אורך הנשימה שלהם. ראשית, הסינים טענו שהחקיקה האירופית מפירה את אמנת קיוטו, כי היא דורשת מחברות תעופה ממדינות מתפתחות לעמוד ביעדי הפחתת פליטות, בעוד האמנה דורשת הפחתות רק ממדינות מפותחות. בנוסף, הסינים, לפחות כלפי חוץ, לא מוכנים עדיין להתקפל והשבוע הודיע איגוד התעופה הסיני כי החברות הסיניות פשוט לא ישלמו את המחיר בגין הפליטות. "סין לא תשתף פעולה עם האיחוד האירופי לגבי תוכנית הסחר בפליטות, ולכן חברות תעופה סיניות לא יגבו תשלום נוסף מהנוסעים בהקשר למס הפליטות", אמר המשנה למזכיר האיגוד הסיני לרויטרס.
במקביל לכל האיומים ומדיניות ה'תחזיקו אותי', ניסו חברות תעופה אמריקאיות להביא לביטול החקיקה האירופית בבית המשפט. הן פנו לבית המשפט האירופי הגבוה לצדק וביקשו לפסול את החקיקה בטענה שהיא פוגעת בריבונות האמריקאית ומפרה הסכמי תעופה בינלאומיים. לפני כשבועיים פסק בית המשפט כי אין בדברים ממש וסלל למעשה את הדרך להתחיל את התוכנית בתאריך היעד שנקבע לה – אחד בינואר 2012.
המאמצים המשפטיים של חברות התעופה יימשכו בבתי משפט אחרים, אבל בינתיים הן מתחילות להתרגל לעובדה כי אין מה לעשות והן הולכות לשלם את המחיר עבור פליטות גזי החממה שלהן. החברות כמובן לא מתכוננות לשאת ברוע הגזירה לבדן והצפי הוא כי החקיקה תיתרגם להיטל על הצרכנים שינוע בין 2 ל-15 דולרים, בהתאם לאורך הטיסה. הראשונה להודיע כי היא צפויה לעשות זאת היתה חברת לופטנזה, שהעריכה השבוע כי היא תאלץ לשלם השנה כ-170 מיליון דולר בגין הפליטות שלה שלא יכוסו בידי ההקצאות שיינתו לה ועדכנה כי היא המשמעות היא העלאה צפויה במחירי כרטיסי הטיסה.
סביר להניח כי חברות אחרות יצאו בעדכונים דומים בחודשים הקרובים, למרות שהן עצמן יצטרכו לשלם עבור הפליטות מחוץ להקצאות שלהן רק באמצע 2013. עם זאת, ההערכה היא כי החקיקה תייצר בסופו של דבר לא רק עליות במחירי כרטיסי הטיסה, אלא תמריץ אמיתי לחברות לנקוט בצעדים שיפחיתו את חבות הפליטות שלהן, בין אם מדובר בהצטיידות במטוסים יעילים יותר או בהשקעה בדלקים ביולוגים (biofuels).
אמנם כיום רואים יותר מאמצים מצד חברות תעופה כמו וירג'ין לדוגמה לפעול בעניין, אבל ברור לכולם שההשפעה של פעילות על בסיס התנדבותי היא מוגבלת ביותר, במיוחד בענף התעופה שרגיש לתנודות כלכליות. רק מסגרת חקיקתית יכולה להבטיח שהמחיר של פליטות גזי חממה הוא כזה שכל החברות רואות לפניהן ולכן לכולן יש את התמריץ להפחית אותו בכדי לשמר ואולי אף להגדיל את התחרותיות שלהן.
הצרכן מן הסתם לא ממש יאהב את העובדה שהוא עומד לשלם, לפחות בטווח הקצר, עוד היטל של 2-15 דולר עבור טיסות לאירופה וממנה, אבל אני מניח שהצרכן גם לא אוהב לשלם על מזוודה שנייה או צפייה בסרט במהלך הטיסה. בדיוק כפי שהצעדים הללו נדרשים להבטיח את עתידן הכלכלי של חברות התעופה, כך גם הצעד הזה נדרש להבטיח את העתיד של החיים על פני הכדור הארץ.
אף אחד, אפילו לא האירופים, מבקש מאיתנו להפסיק לטוס. הם רק רוצים שנשלם את המחיר הסביבתי עבור הטיסות הללו. סך הכל זה אולי לא נעים לכיס, אבל גם לא נורא למי שלא יכול בלי חופשה קטנה פה ושם באירופה. בסופו של דבר צריך לזכור שארוחות חינם זה פיקציה, תמיד יש מי שמשלם את המחיר.