כסף קל: על מעושרות ועוד
הבלטת נשים שעשו את הונן על ידי היצמדות לגברים עשירים יוצרת מודל עלוב לחיקוי
נשים אלה הצליחו בזכותם של גברים, וליתר דיוק בזכות היצמדות נצלנית ובוטה לגברים הנכונים. ניקול ראידמן מ"מעושרות" מספרת על מאהב סודי, אוליגרך רוסי עלום שם, המבקר בביתה וכנראה מקיים אותה ואת ילדתה נטולת האב. לאה שנירר, חברתה להצלחה, מתפרנסת מבעל עשיר, איש עסקים מצליח.
אתי דודאי הגרושה עשתה את הונה מבעלה לשעבר, איש עסקים עשיר, וטלי סיני-ריקליס מצאה לה את משולם ריקליס, המיליונר הקשיש (בן 88) שמפרנס אותה. לבית "האח הגדול" נכנסה אביבית שהצהירה בגלוי כי "שכירים לא מעוררים אותה מינית" וכי היא "יוצאת" רק עם עצמאים עשירים שמשכורתם לפחות 100 אלף שקל בחודש. אביבית מציגה, מתברר, לא רק יתרונות גופניים בולטים, אלא גם את המחירון.
נשים אלה אינן מודרות מהתקשורת: אדרבה, הן מובלטות מאוד כנשות ההצלחה, העושר והפרסום. הן אפילו מככבות בתשדירי פרסומת, משל היו סמל חברתי ראוי לחיקוי.
עם זאת, נשים אלה הן תלותיות; נשים שהצליחו, בעזרת הגבר הנכון, לנתב את נשיותן וגופן להצלחה כלכלית ולעמדה של סלבריטאיות טלוויזיונית. אך החשוב מכל, נשים אלה מוצגות גם כמודל של הצלחה לנשות ישראל, מודל שבו צופות בשקיקה ילדות ונערות רבות.
הביקורת הפמיניסטית על הצגת נשים בתקשורת התעוררה לפני יותר מ-40 שנה : החל משנות ה-70 החלו מחקרים רבים לתעד את הקיפוח התקשורתי של נשים בתקשורת.
הביקורת כללה גם את ההצגה הנצלנית של נשים בפרסומות (כאובייקטים מיניים) וקיבוען כמשוללות חשיבה רציונלית, נוטות לגחמות, רגשניות, ממוקדות בטיפוח המראה החיצוני ועוד.
חוקרים רבים, ובהם אני, התמקדו בהשפעות שיש לתכנים אלה על האופן שבו תופסות נשים את עצמן, על התעצמות סטריאוטיפים לגבי תפקידי נשים ועל הנצחתם וקיבועם של תפיסות ודימויים מקפחי נשים.
המודל החדש של נשים "מצליחות" צריך להטריד אותנו: יש בו הצבת מודל לחיקוי עבור ילדות ונערות המפנימות את הלקחים של ראידמן וחברותיה. לגבי רבים בישראל, "מעושרות" ובנות "האח הגדול" אינן נלעגות כי הן "עשו את זה ובגדול".
למנהלי ערוצי הטלוויזיה המסחרית אין עניין בשיווק סטריאוטיפים: הם מעוניינים ברייטינג, במשיכת מפרסמים, בהגדלת ההכנסות מפרסומות. אך הם עושים זאת באמצעות השחתה סדרתית של התרבות הישראלית, טמטומו של הדור העתידי והטמעת ערכים כוזבים. הם מלקטים את האביביות והניקוליות ומביאים נשים אלה, המתרגמות את מיניותן למונחים כספיים, למעמד של מודל, סמל של הצלחה חברתית.
יש בישראל נשים רבות יותר מה"מעושרות" שהצליחו בזכות עצמן, הודות לכישרונותיהן וללא תלות נצלנית בארנקם של גברים קשישים; ויש לציבור הישראלי גם נציגים בגופים רגולטוריים, כמו מועצת הראשות השנייה, שצריכים להתעורר ולפעול לפני שנטבע בים של נשים "מצליחות" במסלול המותיר את המקצוע העתיק בעולם הרחק מאחור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם