בין לפיד לשליט
כניסתו של יאיר לפיד לפוליטיקה מובנת וראויה לשבח. מנגד, הצטרפותו של נועם שליט, שנישא על גבי טרגדיה, ראויה לצינון
מהות הכלל המעליב הנ"ל תקפה גם על עיתונאים (כולל הח"מ). יש ימים שהאגו מערפל את הריאות והשתן מתערבל במוח, כמו דורש השתלת כליות בסמוך לאונות. אבל בכל מה שקשור לפעולה, אנו אנשי מילים.
כאן המקום להתייחס למשורר אחר ("גרה בשינקין") ועיתונאי, יאיר לפיד, שעם כל ההסתייגות מדעותיו, מהגותו וכו', הוא ראוי לשבח על שנטש את מעמד הסופרסטאר, את משכורת העתק ואת היוקרה המקצועית עבור חוויה מפוקפקת של שכשוך בשלולית מי הרגליים של הפוליטיקה הישראלית.
האיש מוכיח אומץ לב. ולא רק בשל העובדה שנכנס לזירה עם צדוק "טייסון" כהן, אלוף הארץ באגרוף תאילנדי, בריון קשקשים שרק מניחוח החילבה בזיעתו הייתי עושה במכנסיים.
אנו חיים בזמנים מעניינים (קללה סינית עתיקה קובעת "שיהיו לך חיים מעניינים"), ומדינת ישראל חווה כעת משבר זהות שתכליתו שסע שבטי. שנאת אחים שמקורה בדי-אן-איי שלנו. אפשר לקוות שלפיד כפוליטיקאי יתנער מדרכי אביו ז"ל ויבחר בדרך של איחוי ולא של קילוף הגלד המוגלתי.
אבל לגבי הכוכב הפוליטי השני של השבוע, נועם שליט, הדברים שונים. ישראל שחררה מאות רוצחים כבדים עם דם על הידיים כדי שגלעד יחזור הביתה. לא כדי למנף את אביו לקריירה פוליטית ולא כדי שנועם שליט ידהר על גב הטרגדיה של בנו שישב חמש שנים בשבי; על גב הטרגדיה של משפחות שכולות, כמו משפחת סחיווסחורדר, שצפו בעיניים כלות ברוצחי יקיריהן משתחררים לחופשי; או על גב הטרגדיה של מדינה ששמה ללעג את החוזה בינה לבין אזרחיה ללכוד רוצחים ולהענישם.
שליט, שהקונצנזוס עטף אותו בצמר גפן, מהאנשים שעד אתמול קשה היה למתוח עליהם ביקורת, עשה לטעמי מהלך נמהר
במשך שנים כולנו סייענו, ובצדק, לטפח את דמותו הציבורית והתקשורתית האהובה של נועם שליט. הקפדנו לצנזר את עצמנו, לא פרסמנו פרטים שעלולים להפריע לו, פרטים מביכים, לא נגענו במשפחה שלו, לא שאלנו שאלות קשות גם כשהיו צריכות להישאל. הבלענו את התמיהות על התנהלותו. סברנו שלמען השבתו של גלעד צריך לשים הכל בצד. והוא? רגע אחרי העסקה, בלי תקופת צינון מינימלית, ולו בשביל מראית העין, בוחר למנף את הסלבריטאיות לקריירה פוליטית.
מועמדים לכנסת משקיעים הון כדי לעשות לעצמם יחסי ציבור, כדי לגרום למצביעים להכיר אותם, כדי להסביר מי הם. משוטטים חסרי נשימה בין בר מצוות לבריתות, שוחקים את כפות הידיים בלחיצות סיזיפיות במרכז. שליט לא צריך את זה. עם ישראל בנה עבורו את הקמפיין. אבל לציבוריות יש מחיר: עד אתמול משפחת שליט הייתה קונצנזוס, אך מעכשיו נועם שליט הולך עם חמאה על הראש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם