מודיעין בשירות הפוליטיקאים
ח"כים, שרים וקצינים בכירים בוחשים במערכת הפוליטית תוך שימוש במידע מודיעיני כדי לסכל מהלכים של ממשלות נבחרות. אבל העיקר שאת ענת קם שלחו לכלא
פרשת הרפז חוזרת אל הכותרות ובצדק רב. הייתי בין הראשונים אשר טענו כי הפרשה היא מחדל מודיעיני ממדרגה ראשונה. הסיבה פשוטה: הפרשה היא מעבר לניסיון נואל להחליף רמטכ"ל נבחר או לפגוע בשר ביטחון. הפרשה היא ניסיון פוטש שבוצע על ידי בכירים ביותר במערכות הביטחון.
על פי ספרם של דן מרגלית ורונן ברגמן, הרפז היה אורח קבוע במתקני המודיעין הרגישים ביותר, נהג כבתוך ביתו, הביא והוציא מידע כרצונו, אף על פי שהיה איסור גורף על כך.
רק מי שמקושר עם אנשים בכירים ביותר במערכת מסוגל לבצע את מה ששני הכותבים שהוזכרו לעיל מייחסים לו. לאחרונה התברר שהרפז חוזר בו מן העדות במשטרה לפיה הוא זה שחיבר את המסמך שמטרתו הייתה לפגוע באמינותו של יואב גלנט.
הפרשה מעוררת שאלות קשות ביותר ביחס להתנהגות ראשי מערכות הביטחון, אך לא רק הם. איך ייתכן שהמשטרה הסתפקה בחקירה לגילוי הזייפן של מסמך הרפז ולא המשיכה לחקור את הפרשה? זהו מחדל איום ונורא. זו גם זו: איך ייתכן שהמערכות בצבאיות והאחרות המופקדות על אבטחת מידע רגיש ועל שמירת האיזון הקדוש שבין הדרג הפוליטי לבין הדרג הצבאי, לא עלו על המידע הזה? הייתכן שגורמים מתוך המערכות הללו שיתפו פעולה או עצמו עין? מדוע הפרקליטות לא סיימה את עבודה ובעצם סגרה את התיק? ואיפה היה שירות הביטחון הכללי והממונה על הביטחון במערכת הביטחון(מלמ"ב)? כולם נרדמו בשמירה?
הפריצה לבסיס אפרים מלפני כמה שבועות מתבררת כמבצע מתוכנן היטב, כולל תשתיות מודיעיניות שלא היו מביישות אף ארגון דומה. אין צורך לחזור על הפרטים. כוונת מאמר זה היא להצביע על המחדל של השלטון ועל שיתוף הפעולה האינטנסיבי בין גורמים בכירים ביותר בצה"ל, גופי הביטחון האחרים וכמובן הפוליטיקאים לבין המתנחלים.
טענתי בעבר שמבצע מסוג זה לא יכול היה לצאת לפועל ללא תשתית מודיעינית ומבצעית איתנה. והנה, מתברר מכתב האישום שהוגש נגד המעורבים שהתשתית המודיעינית עלתה על המצופה. היו שרצו להציג את מבצעי הפעולה כ"עשבים
אם יו"ר הקואליציה מוכן "לנדב" מידע למתנחלים על תנועות צה"ל כדי לעצור את הפעולה, זו שערורייה שאין כדוגמתה. ראו את וידויו של הח"כ אורי אריאל: "אם מי שמעביר מידע על כוחות צה"ל הוא מרגל, אז אני מרגל. יותר מפעם אחת העברתי מידע על תנועת הכוחות בחבל עזה, בצפון השומרון ואפילו בגבעת אסף".
אגב, גם שמו של השר בגין, חבר בפורום הממשלתי הרגיש ביותר, משתרבב בין המסמכים שנתפסו. אם יתגלה שגם הוא בין משתפי הפעולה, הרי זו רעידת אדמה ממשית. רבים מאוד נוספים מעורבים בנעשה.
ענת קם עשתה מעשה חמור ביותר ועליה לתת את הדין ללא מחילה. גם המדליפים בפרשה הנוכחית חייבים לשבת אחר סורג ובריח, אם ייצאו אשמים במיוחס להם. הנזק שהם גרמו לביטחון המדינה אינו נופל מזה של ענת קם.
לבסוף תהייה: אם כך מתנהלים הדברים בנושאי ביטחון, מה הפלא שכרטיסי האשראי וכל פרטיכם האישיים אינם מוגנים כיאות. האמת היא שלפעמים מוטב לברוח למחוזות אחרים דוגמת העיסוק האובססיבי ביאיר לפיד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם