מהיי-טק לקלין-טק: עתודה לסביבה תוצרת צה"ל
תנו למהנדסים הצעירים הזדמנות ירוקה. כך, יהפוך צה"ל למכשיר חברתי-אקולוגי ולמנוע צמיחה. על הדרך נקבל צבא יעיל, רזה וחסכוני
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
כיום, נדרשים המדינאים לשעתק את סיפור ההצלחה; מכלכלה עתירת ידע לכלכלה ירוקה המבוססת על חברות היזנק בתחומי המים ותחליפי הנפט. זו כוונת הממשל המוצהרת. אמר ראש הממשלה נתניהו: "הכוונה היא לרכז כאן גביש של עבודת מחקר משמעותית ולרתום אליו כוחות מדעיים וטכנולוגיים... שישראל תהייה הגוף המוביל בצמצום התלות העולמית בנפט". ואולם, כדי לשעתק את סיפור ההצלחה יש תחילה לפצח את הגנום של ההייטק הישראלי.
למזלנו, הגנום פוצח גם פוצח. מתחוור לנו: השקעה ציבורית במחקר ופיתוח ותמיכה ממלכתית (מענקים, תמריצים), אבל גם שירות צבאי המקנה הכשרה וניסיון ניהולי, הם הם מחוללי התודעה הקולקטיבית החדשנית, החצופה, הספקנית, רבת-התעוזה של הסקטור העסקי בישראל. כך, בעיניי הסוציולוג, העיתונאי, הסופר, צה"ל הופך למכשיר חברתי. אובייקט המאפשר ניעות חברתית. חינוך, התמחות, מוביליזציה.
כעת, משהושג התבחין או אמת המידה, אפשר להתחיל לשכפל. מהיי-טק לקלין-טק. כוח משימה לאומי – הוקם (המנהלת לתחליפי נפט). מענקים – יש (52 מיליון שקל בשנה). תמריצים להקמת מרכזי מצוינות – הוקצו (תשעה מיליון שקל בשנה). הטבות מס – נבחנות. פרסים על חדשנות (שני מיליון שקל בשנה) – יוענקו. ואולם, אלמנט אחד נדמה כי חסר – הכשרת עתודה ניהולית. וכן, שימוש באחד המכשירים היעילים ביותר במדינה ליצירת תעשיות – צה"ל.
אם כך, קחו מכשיר חברתי: צה"ל, וקחו דוגמא קונקרטית: תכנית תלפיות. התכנית, שנוסדה ב-1979, הפכה לאבן פינה במו"פ הצבאי, וחישלה – תוך מסלול הכשרה של תשע שנים – כמה מגיבורי התעשייה המקומית. בכירים בצ'ק פוינט, IBM, EMC, ו-Applied Materials, הם רק חלק מקהילה של "תלפיונים" בה חברים גם סטארטאפיסטים שרשמו אקזיטים בסכום מצרפי של מיליארדי דולארים.
זו טיבה של רשת: כוח אדם מושך הון אשר מושך תעשייה בינלאומית וחוזר חלילה, עד כי נדמה שבנישות מסוימות ה"תלפיונים" מחזיקים במנדט על רגעי אאוריקה. על חדשנות מהמעלה הגבוהה ביותר. הבשורה החברתית של תלפיות עצומה: בעקיפין, תורמת תלפיות להכנסות המדינה ממיסים, לתעסוקה ולמוניטין בינלאומי.
השילוב הייחודי של תארים באוריינטציה מעשית (פיסיקה ומתמטיקה יישומית), טבילת אש מקצועית והכשרה פיקודית, הופך את ה"תלפיונים" למומחים בפתרון בעיות מורכבות. בעיות המתכתבות – ולו קונספטואלית – עם מציאת תחליפי נפט, מו"פ בתחומי האנרגיה והמים וגו'. נחבר את הקצוות: לכינון כלכלה ירוקה אין די במענקים ממשלתיים.
התמונה מתבהרת: תנו לתרנגולת ראש. עשו מצה"ל צבא ירוק יותר. שלבו זרועות האקדמיה-התעשייה-הצבא בתכניות מסוג "עתידים" ומסלולי עילית מסוג "תלפיות". הכשירו מהנדסים סביבתיים ותנו להם אתר בטא לצבור קילומטראז' מקצועי. עשו בצה"ל – בתשתיותיו, רשתות התקשורת והחשמל שלו, בסיסיו, בעיר הבה"דים (עודנה וירטואלית), באגף התכנון, בצי הרכב (המונה כ-3,500 כלי רכב), במעבדות האמל"ח, בקרייה למחקר גרעיני – כמעבדת ניסוי. תנו למהנדסים הצעירים ניסיון יקר מפז בניהול פרויקטים בקנה מידה כביר. כך, יהפוך צה"ל להיות גם מכשיר חברתי-אקולוגי, גם מנוע צמיחה לאומי. בד בבד, יהיה צה"ל יעיל יותר, רזה יותר, חסכוני וזול יותר להחזקה.
השרים – קבצו מתי מעט להיות חיל החלוץ האקולוגי של צה"ל, אייקונים של אחריות סביבתית לאומית, סימבול. תנו לתרנגולת ראש – "עתודה לסביבה" – ואז עשו ממנה כזו המטילה ביצי זהב.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם