הבשורה מפסגת דאבוס? מיחזור זה לא מספיק
להחליף את המזגן? לעבור לרכב היברידי? זה לא מה שיעזור. יש לעבור מחשיבה של ניהול משברים לחשיבה ארוכת טווח
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
השנה, שמה של הועידה, מעיד יותר מכל על השינוי שעבר עליה "הטרנספורמציה הגדולה: ליצור ולבנות מודלים חדשים". השם הזה, מצביע על כך שאי אפשר להמשיך במדיניות של "עסקים כרגיל" ויש צורך בחשיבה מחדש לחלוטין, בשינוי רדיקלי של אורחות המחשבה בכל הקשור לעתיד העולם שלנו.
"המנהיגים חוזרים לשאלות היסודיות ביותר על מנת להבין כיצד יראה העתיד", אומר פרופ' קלאוס שוואב, יו"ר הפורום הכלכלי העולמי בהערות לפתיחת הוועידה שהוא מפרסם באתר הפורום לקראת הוועידה. "עולם מורכב ודינמי מתקדם שיש בו קשרים, חיבורים וגורמים תלויים כה רבים יוצר לא רק תוצרים מגוונים אלא גם תוצאות שלא התכוונו אליהן ושמציבות כל העת אתגרים לגבולות החשיבה של המנהיגים ומחייבת אותנו ליצור מודלים חדשים...ההבנה שפעילויות האדם יש השפעה עצומה על המערכת האקולוגית של כדור הארץ חייבת ליצור שינויים מרחיקי לכת במדיניות ובהתנהגות של העולם. טביעת הרגל האקולוגית שלנו מוכרחה להיות מוטמעת לחלוטין במודלים העסקיים".
אכן אלו דברים שאיננו רגילים לשמוע בהכרח מאדם כה בכיר, שסדר העדיפויות שלו אמור להיות בראש ובראשונה הבטחת פריחתה של המערכת הכלכלית העולמית. שוואב אומר כי קונפיגורציה מחשבתית חדשה צריכה להניע שיתופי פעולה וחדשנות בממשלות , תעשיה ועסקים כדי שלא נגיע למצב שבו המגבלות בכמות המשאבים בעתיד יצרו בחוסר הביטחון באספקת האנרגיה , מזון ומים.
לאורך השנים נתבקשנו להפחית פגיעה בסביבה באמצעות מיחזור בקבוקים, נסיעה במכוניות היברידיות, החלפת מזגן למזגן יעיל יותר. שוואב מצלצל בפעמון ומבקש לערוך שינוי יסודי הרבה יותר, שהוא למעשה שינוי תרבותי – שינוי בדרכי ההתנהלות של האזרח כצרכן ושל מדינות. שינוי כזה משמעותו היא שהפנמת החשיבה הסביבתית היא לא פריפריאלית , אלא חלק מלב תפקודם של המערכות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות שלנו.
אלו אמנם עדיין רק מילים, אבל עצם ההתייחסות שלו כאיש כלכלה ולא כאיש סביבה מעידה על שינוי. הוא קורא תיגר על המדיניות המבוססת על הנעה בטווח הקצר שפוגעת ביכולת הדורות הבאים לקיים את עצמם. שוואב אומר למעשה שאי אפשר לחיות היום על חשבון המחר, לשרוף היום ולהשתמש היום כאילו שאנחנו לא אחראים למה שאנחנו משאירים בדורות הבאים.
יתרה מזו. אמירתו של שוואב, שהיא למעשה עמוד התווך של החשיבה במושגים של קיימות, מרמזת על הצורך לעבור מחשיבה במונחים של ניהול משבר או טיפול בבעיה נקודתית לחשיבה ארוכת טווח.
בעבר היה מקובל לטעון, שאזרחים עניים מייצרים פגיעה סביבתית גבוהה לכן הקטנת העוני תקטין
התברר שבעקבות צמצום עוני, יש הפחתה של זיהום ומניעת סיכונים סביבתיים אולם עליית ההכנסה הפנויה לנפש הביאה את העולם המפותח לרמת צריכה גבוהה הרבה יותר , עד כדי כך שגורמים כלכליים מדברים על צריכת יתר.
דוח הפורום הכלכלי הנפגש מדי שנה בדאבוס, מציין בפירוש את הצורך לעבור מחברה הפועלת וחושבת בקודים של רצון לרכישת מוצרים (material goods) לחברה שצורכת על בסיס יצירת ערך ורווחת האדם.
דאבוס אם כן כבר שם, לפחות על פי ההצהרות, אך מדינת ישראל אינה צריכה להסתפק ב"להיות שם". הישרדותה של המדינה ופריחתה הכלכלית הושגה רק בזכות יכולתה להיות מובילה עולמית, חדשנית. גם במקרה זה, מדינת ישראל יכולה להיות בחזית הקדמית בתחומים מסוימים, להיות שם לפני שאחרים שם. אנחנו צריכים להכיר בכך שזהו הכיוון של העולם המפותח ולרוץ איתו לפני כל השאר.
שומרי הסביבה אינם יכולים לשמור עליה, הנהלות המערכות הכלכליות היא שתעשה זאת ולכן דאבוס חשובה.
ולרי ברכיה מנהלת את פרויקט תחזית קיימות לישראל 2030 המשותף למכון ירושלים ולמשרד להגנת הסביבה
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם