פארק הפחדים
כשבביה"ס, בבנק ובמשרדי הממשלה יעבדו יותר ערבים, בסופרלנד לא יצטרכו לחפש דרכים עקלקלות ומקולקלות להפריד בין נוער יהודי וערבי
פחד, משום שלא צריך להסביר איזה נזק נגרם לעסק מסוג כזה במקרה שאכן היה מתפתח במקום קרב אלים בין בני נוער יהודים לערבים. לתרחיש כזה יש סבירות לא קטנה להתממש, וכבר היו דברים מעולם. וטיפשות, משום שבמקום לשקר למורה מיפו שבתאריך שביקש אין מקום פנוי ואחר כך לומר לאותו מורה שהתחזה למנהל עמותה יהודית שדווקא יש מקום במועד הזה, ההנהלה הייתה צריכה להבהיר לעובדיה שעליהם לומר את האמת. בעידן הזה, כשהכל מופץ ומתפוצץ ברשתות החברתיות בן רגע, אין מקום לשקרים ולתירוצים לא מתוחכמים.
אבל לא זה העניין. מה שקרה בפארק השעשועים הזה בראשון לציון משקף מציאות מדכאת ושכיחה למדי, ואותי מפליאות דווקא התגובות הנסערות שמעוררת הפרשה - החל מקריאות להחרמה וביטולי עסקאות ועד קביעת דיון מיוחד בכנסת. צריך להודות בלב כבד וגם בתחושה של כישלון: הנוער כאן שונא ערבים, גם אם הם מתגוררים במרחק קילומטר או שניים מהבית שלו. בסקר שנעשה ב-2009 בקרב בני נוער עבור כנס "החינוך בעידן הדיגיטלי" שנערך בחיפה השיבו מחצית מבני הנוער כי אינם מוכנים ללמוד בכיתה שבה יש תלמיד ערבי אחד או יותר. יותר מכך, גם המבוגרים לא נלהבים להיות בחברתם.
למרגלות הגלבוע, במרחק כרבע שעה מבית שאן, יש מקום נפלא, מהיפים בעולם, שנקרא עין השלושה. הוא מוכר יותר בשם הסחנה. אני מקפיד להגיע אליו לפחות כמה פעמים בשנה וזה תמיד תענוג צרוף. אבל כשאני מספר לחברים איפה הייתי בחג, התגובה הראשונה היא תמיד: אבל יש שם המון ערבים. נכון, יש בסחנה המון ערבים (למילה "המון" יש קונוטציה שלילית) וגם המון יהודים, ומעולם לא נתקלתי שם בבעיה שמקורה בעובדה שהאתר פתוח ליהודים ולערבים גם יחד. ובכל זאת, ישראלים רבים לא מגיעים למקום משום שיש שם "המון" ערבים.
אז אולי הדור שלי כבר אבוד, ולמרבה הצער, מי ששונא ערבים קרוב לוודאי יישאר כזה, אבל את הדור הבא, שהולך לסופרלנד וללונה פארק עוד אפשר להציל. מאחר שיש לי ילדים בדיוק בגיל הזה, ניסיתי לברר מה מקור האיבה. שאלתי והם לא ידעו להסביר.
היו שטענו שהשפה דוחה אותם, אחרים אמרו שהערבים פשוט עושים יותר מדי רעש, ומישהו גם הזכיר פיגועים. אבל קל היה להבחין שגם הם מבינים שאין בכל אלה ממש.
המשמעות היא שהמצב ניתן לתיקון, אבל המפתח הוא אצלנו, המבוגרים. כולנו צריכים לפתח יותר קשר ופחות חשדנות כלפי אלה שעדיין נמצאים בישראל תחת המונח "מיעוט". ולא, לנגב חומוס ביפו זה לא נקרא למוטט מחיצות ולקרב לבבות. צריך שבבתי הספר במגזר היהודי יהיו יותר מורים ערבים ולהפך. וכך גם בבנקים, בקופות החולים, במשרדי הממשלה וגם בתפקידים בכירים ובפוליטיקה. זה יחזק את האמון וידחק הצידה את סעיפי הדת והלאום.
כשהנוער יראה שזה עובד אצל המבוגרים, הוא יבין שאצלו לא יכול להיות אחרת. ואז גם בסופרלנד לא יצטרכו לחפש דרכים עקלקלות ומקולקלות להפריד בין ימי הבילוי של תלמידים יהודים וערבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם