לא צבא העם
לאחרונה הרגישות והערנות לגבי מעמד האישה מצליחות לייצר ישראל חדשה, אך צה"ל המסוגר והחשדן מסרב לאמץ לעצמו את נורמות החברה
ודייק: קיים קשר של ממש בין התופעה המגונה של הדרת נשים בצה"ל לבין שורת התקיפות המיניות המדוברות. שתיהן קשורות בחבל הטבור שלהן לאותו מכנה משותף: מעמדה של האישה בצה"ל אל מול מעמדה בחברה הישראלית.
בעוד החברה הישראלית, בדרכה הגמלונית, עושה מהלכים של ממש לצעוד עם הקדמה אל עידן הנאורות ואל שחר של מציאות שבו מעמד האישה יהיה איתן ושוויוני כפי שהוא צריך להיות, הרי שבצבא העם פני הדברים שונים לחלוטין.
הרגישות החברתית, לצד הערנות התקשורתית והרוח הגבית של ארגוני הנשים, מצליחה בשנים האחרונות לייצר ישראל חדשה, כזו שערה לכך שמעמד האישה בקרבה טעון תיקון וכיוון. אלא שצה"ל, המבנה המסוגר, החשדן, הנשמר מהתקשורת והעוין כל ביקורת חיצונית, יוצר מצב של "בקרה פנימית" ו"התמודדות פנימית" עם כשלים חריפים, עיוותים וסטיות מהנורמה.
בעוד בישראל, פרשה כמו זו של החשד לאונס בבסיס השייטת הייתה עולה לכותרות בקול צעקה גדול ומסתיימת בחקירתו התקיפה של מפקד השייטת ובניקוי כל האורוות בבסיס,
הרי שצה"ל מעדיף להתמודד עם המקרה החמור בכלים הפרטיים, החוץ-ישראליים שלו, ובאופן עקיף מתיר את דמן של הנשים המשרתות בבסיס.
ירצו הגברים המנהלים את צה"ל או לא, נוכחותן של נשים במערך הצבאי היא עובדה מוגמרת. וחרף התיקונים ההיסטוריים החיוביים שבוצעו בשנים האחרונות, עדיין מעמדן של רוב הנשים בצה"ל ירוד וטעון תיקון של ממש.
העובדות שנחשפו בחודשים האחרונים, בהקשר של התמודדות הצבא עם סוגיית שירת הנשים, מעידות הרבה על הדרך שבה רואה צה"ל את מקומן של החיילות בקרבו.
זה מתחיל בהלצות סרות הטעם של שר הביטחון והרמטכ"ל על חשבונן של נשים; זה ממשיך בידיעה המצמררת שצה"ל מתיר ללוחמים לצאת מהאולם בשעה שאישה נותנת קולה; וזה מתבטא גם בכך שהוא מעביר נשים מהבסיס שבו הן משרתות כאשר הדבר מפריע ללוחמים "רגישים" לעניין.
הדרך הנוקבת, הנוקשה וחסרת הפשרות שבה מתמודדת החברה הישראלית עם תופעת ההטרדות המיניות - אסור לה שתפסח על צה"ל. הגיע הזמן שמפקדיו וקציניו יחילו על עצמם את הנורמות והסטנדרטים הנוהגים בישראל. ואם לובשי המדים אינם מסוגלים לכך בעצמם, הגיעה שעתו של הממשל להתערב. לטובת הנשים הישראליות. לטובת ישראל. ובעיקר לטובת צה"ל.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם