143 UFC: אני שונא את גרג ג'קסון
הקרב על האליפות בין קונדיט לדיאז היה אמור להיות "דוג-פייט" משובח, הבעיה היא שהראשון הקשיב למאמנו, עקץ וברח. ברח ועקץ. זה מה שקורה תחת הדרכתו של האיש הכי מסוכן ל-MMA
לא נתייחס בכלל לעובדה שזה היה ניצחון שנוי במחלוקת ואף אחד לא היה מתלונן אם
במקום לעלות ולספק את מה שכל אוהדי ה-MMA בעולם, כולל אני, ציפו לו; במקום למלא את החלק הלא כתוב, אבל כל כך מובן מאליו בעסקה שעשה עם דיינה ווייט בתמורה להזדמנות להילחם על התואר; במקום לעלות ולהילחם כמו גבר, עלה קונדיט לאוקטגון ונלחם כמו כוסית.
אין ברכה בניצחון הזה של קונדיט, אין ברכה ואין שמחה. חמישה סיבובים הוא יישם את האסטרטגיה של המאמן המגעיל בעולם ה-MMA, גרג "מפיסטו" ג'קסון. האיש הכי מסוכן לענף היום גרם לקונדיט לברוח מדיאז כמו זונה מסרסור בטריפ רע.
חמישה סיבובים הוא סירב להיכנס למה שכל העולם שילם כסף כדי לראות - חילופי מכות בלי לסגת, "דוגפייט" בעגה המקצועית. הוא רץ ועקץ, רץ עוד קצת ועקץ עוד קצת, ואז המשיך לרוץ. דיאז ניסה הכול, הוא רדף אחרי קונדיט, והיכה בו שוב ושוב, וכל פעם שנראה שאולי יתחיל קרב קונדיט נעלם.
דיאז התחיל לקלל אותו ולרדת עליו. הוא אפילו נתן לו סטירה עם יד פתוחה - משפילה של החיים, אבל קונדיט (שבטח נטרף מבפנים ורצה להראות לדיאז שהוא יכול לעמוד מולו ולתת לו מכות) המשיך להקשיב לצעקות של ג'קסון מהפינה, ולא עשה כלום. חוץ להמשיך לעקוץ ולברוח.
בסדר, אני יודע מה חלקכם חושבים. זה ספורט, חגורת אליפות מונחת על
במקרה הספציפי הזה, כשמדובר בתואר זמני, על הזדמנות להילחם באלוף הכי משעמם וטקטיקן בענף (ג'ורג' סיינט פייר, שגם הוא מאומן ע"י... לא תאמינו, גרג פאקינג ג'קסון) ובקרב מול ניק דיאז, אם אתה לא מנצח את הקרב בצורה שתעורר השראה; בקרב בלתי נשכח של דם יזע ודמעות; בקרב שבו היית חייב לחפור במקומות הכי עמוקים בנפש אחרי שחטפת כל כך הרבה מכות וגילית ממה את עשוי באמת, עדיף שלא תעלה להילחם בכלל. תגיד שכואב לך הראש, ולך הביתה.
והכי מבאס זה שקונדיט בעצמו חושב כמוני. לא מאמינים? תסתכלו שוב על המבט שלו ברגע שווייט שם לו את החגורה על המותניים. תקשיבו ל"שמחה המתפרצת" בראיון עם ג'ו רוגן. לא צריך להיות מומחה לשפת גוף כדי להבין שהוא שואל את עצמו איך זה יכול להיות שהוא הרגע הגשים את מה שעבד בשבילו כל החיים ואין לו אפילו חשק לחייך? רוצה לדעת איך זה יכול להיות קרלוס? אז פשוט מאוד, עשית עסקה עם השטן (ג'קסון). זכית בקופה, אבל מכרת את הנשמה שלך.
לא הייתי מתלונן אם היה מדובר בלוחם אחר, בסוס עבודה אפור וממושמע שללא משמעת וטקטיקה לא היה מגיע לכלום. לא חסרים כאלה ב-UFC. לראות לוחם כמו פרנקי אדגר, מתאבק שכל הלוחמים בקטגוריה שלו נראים כמו ההורים שלו מרוב שהוא קטן, משתמש בטקטיקה ונחישות מטורפת כדי להפוך אלוף, זה מרגש. זה רומנטי. אבל זה מתאפשר רק כי אדגר לא מרמה אותנו האוהדים ובעיקר לא את עצמו. הוא נלחם כמו מי שהוא באמת ולא מנסה להיות מה שהוא לא.
כנ"ל דיאז וכנ"ל קונדיט, עד אתמול לפני הקרב. ומה שהכי מצחיק זה שאם קונדיט חושב שזה יספיק לו מול GSP הוא חי בסרט. בקרב טקטי מול האלוף הפצוע אין לו סיכוי. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? (תמיד רציתי להגיד את המשפט הזה, תודה קונדיט, יא עלוב).
הכותרות באתרי ה-MMA המובילים בעולם היו אמורות להיות משהו בסגנון "אחד מעשרת המלחמות הגדולות אי פעם" או "דיאז וקונדיט בקרב בלתי נשכח שבו אין מפסידים, רק מנצחים". במקום זה הן אומרות "מה עושים עם קרבות משעממים?" (The Underground) או "עד ש-GSP יחלים, אפשר לעשות בין דיאז לקונדיט קרב חוזר" (דיינה וויט במסיבת עיתונאים של אחרי).
גם הפוקוס אחרי הקרב בכלל לא היה על קונדיט, אלא על דיאז. אחרי שהאלוף הטרי סיים להודות למאמנים שלו לקול שריקות הבוז של הקהל המאוכזב בלאס וגאס, הגיע תורו של דיאז לדבר והוא הטיל את הפצצות שלא התאפשר לו להטיל בקרב והצהיר על פרישה מ-MMA.
זה היה הרגע הכי מפתיע ומצמיד למסך בכל הערב. זה, ולא הקרב, גרם ללב של כולם לקפוץ. פורש? מה פורש?! אתה האחרון שבחיים לא יילחם "גרג ג'קסון", הלוחם שהכי כיף לראות ב-UFC, אתה הבוס, המלך? WTF?
"אני מסרב לראות בקרב הזה הפסד", אמר דיאז, "שלטתי בקצב ובאוקטגון, דחפתי אותו אחורה כל הקרב, כשכל מה שהוא עשה זה לתת לי ליטופים שבקושי הרגשתי. בסיבוב השלישי לקחתי לו גב וכמעט הכנעתי אותו, וזה נקרא שהוא ניצח?! אתם משלמים לי הרבה יותר מידי בשביל לעשות את מה שאני עושה פה, באמת, אבל אם ב-MMA אפשר לעשות את מה שקרלוס עשה כאן הערב ולצאת אלוף, אני עם החרא הזה גמרתי".
תגידו 'לא יודע להפסיד בכבוד', יכול להיות, אבל זה לא אומר שהוא לא צודק. ואני רק מקווה שכשהוא יירגע וכשווייט יארגן ביניהם קרב חוזר, הוא ישנה את דעתו וייכנס לאוקטגון להשלים את מה שניסה לעשות ושלא באשמתו הוא לא הצליח. ואני לא מדבר על לנצח. אני מדבר על להילחם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם