סוף לתכתיבי הפרקליטות
הקמת צוות משפטנים חיצוני שיסדיר את סוגיית המאחזים הבלתי חוקיים היא הצבעת אי אמון של הממשלה בפרקליטות המדינה
איש אינו יכול להטיל דופי במקצועיות ובמעמד של חברי הצוות - שופט בית המשפט העליון הפורש, אדמונד לוי, היועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ, ד"ר אלן בייקר, והשופטת המחוזית בדימוס תחיה שפירא - אך הדבר אינו מפריע למבקרים לגבב טענות סרק נגד מי מהם.
רק דבר אחד אין בביקורת הזו, והוא המשמעות החמורה האמיתית של המהלך. מדובר למעשה בהבעת אי אמון בפרקליטות וביכולתה לשרת באופן מקצועי וללא מניעים זרים את הממשלה הנבחרת.
למרבה הצער, לממשלה יש את כל הסיבות להטיל ספק בעמדות הפרקליטות ולהזדקק לסיוע משפטי מן החוץ. מבקרי ועדת לוי חוששים שהצוות המשפטי הזה, שהוא מהרמה הגבוהה ביותר, יגיע למסקנות משפטיות לגיטימיות, השונות לגמרי מאלו שמובילה פרקליטות המדינה זה שנים. מסקנות שבאופן שיטתי מקדמות את האידאולוגיה של אויבי ההתיישבות ביו"ש. לכן הם זועקים כל כך.
אלא שהאפשרות שקיימת פרשנות משפטית לגיטימית בסוגיית המאחזים ומעמד הקרקע ביו"ש, השונה מעמדת הפרקליטות ותואמת את השקפת הממשלה, מהווה בפני עצמה כתב אישום נגד בכירי משפטני המדינה.
זאת מכיוון שתפקיד הפרקליטות הוא להגן על עמדות הממשלה שבחר העם ולייצג אותן
אלא שבכירי הפרקליטות שכחו את התובנה הבסיסית הזו, והחלו להציג עמדות משפטיות אידאולוגיות שיונקות מהשקפת עולמם האישית ולא מהמעיין המשפטי הצרוף. כך למשל בסוגיית היישובים והשכונות המכונים מאחזים בלתי חוקיים.
מסקנות הצוות החיצוני עלולות לסמן את יום הדין של הפרקליטות כיוון שרובם המכריע של אלו אינם באמת בלתי חוקיים - הם רק הוצגו ככאלו כדי לשרת מטרות פוליטיות זרות. כך כמובן גם דוח טליה ששון, אחד המסמכים הציניים ביותר בתולדות המינהל הציבורי שלנו.
המחשה אולטימטיבית להתנהלות הפרקליטות מצויה בפרטים המבצבצים מהסקנדל של מגרון. כאשר פנו גורמי שמאל קיצוני בשם כמה ערבים בטענה שהקרקע של מגרון שייכת להם, קפצה הפרקליטות לדום. מיד הודיעו לבג"ץ שאכן מדובר בקרקע פרטית ולכן חייבים להרוס את היישוב ולגרש את תושביו.
הוכחה למגמתיות שבעמדה הזו ניתנה כאשר הפונים הפלסטינים החליטו לתבוע פיצויים מהמדינה בבית משפט השלום בירושלים, בשל הקמת מגרון. רק אז, כשהגיעו לכסף, טענה הפרקליטות לפתע שהקרקע לא שייכת לתובעים ואין להם הוכחות לבעלותם. בעקבות כך התביעה הופסקה, העותרים שילמו הוצאות גבוהות - אבל למרות זאת הפרקליטות לא מצאה לנכון לשנות את העמדה שהביעה בפני בג"ץ.
גם שאלת הבנייה על קרקע שנטען שהיא פרטית אינה פשוטה כל כך. בפני הממשלה מונחות חוות דעת נכבדות המטילות ספק בטענה שמדובר בקרקע פרטית ומציעות דרך חוקית למהדרין לפטור את הבעיה, בכל מקום שאכן יוכח שבנו על קרקע פרטית.
הפרקליטות, מאותן סיבות פסולות, לא אוהבת את הפתרונות המוצעים. לכן אין מנוס מהפרטת השירותים המשפטיים, למשל באמצעות ועדת השופט לוי. כך יושם קץ לתכתיב הפסבדו-משפטי שמונע מממשלות המחנה הלאומי למלא את השליחות שהטילו עליהן הבוחרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם