לפיד - ציונות 2012
ללפיד יש דעה. הקייס שלו הוא הקייס של כולנו - של כל מי שהחלום הציוני מפעם בתוכו. הוא רק צריך להפסיק לשדר שהוא לא סופר אף אחד
אישית, אני מסכים כמעט עם כל מה שלפיד אמר ואני מקווה ומתפלל שיקרה נס והוא יזכה לתקן את כל העוולות הללו ויחזיר את המדינה לידי אלה שהקימו אותה. אני לא נמנה עם חבר המתנפלים על לפיד בטענה שאין לו דעה, שהוא כלום ושום דבר, שאין לו סיכוי ושאין לו אופי.
אני חושב שיש ללפיד דעה, והוא מביע אותה כבר שנים; שהקייס שלו מוצק והוא בעצם הקייס של כולנו - של כל מי שהמדינה הציונית חשובה לו והחלום הציוני עדיין מפעם בתוכו. רבים מאיתנו כבר לא מאמינים שאפשר להחזיר את הגלגל אחורנית ולעצור את הכרסום הזוחל והמתמשך בצורת החיים שלנו כאן.
חלק מאיתנו סבורים שהישראליות ההיא החילונית, השפויה, הפרגמטית, הליברלית, הציונית, המשוחררת מדעות קדומות או תפלות, מלחשושי רבנים ואצטגנינים - חלפה מן העולם.
יאיר לפיד מאמין, כנראה, שזה עוד לא אבוד. שאפשר לתת פייט ולנסות להשיב את הרכבת למסלול. שעדר האדרעים שמינה את עצמו לוועד העובדים שלנו והוריד את הרכבת הזו מהפסים, ניתן לריסון. לפיד מוכן להקריב קורבן אישי לא מבוטל כדי לנסות ולהשיג את ההישגים הבלתי אפשריים הללו. הוא גם מפגין אומץ לא מבוטל.
אני נותן לו את מלוא הכבוד על הניסיון. אני חושב שהוא תמים, אבל מכיוון שאני מאמין שהוא נלחם את המלחמה שלי, אני לא חושב שלהמשיך לשבת על הגדר, לקטר על המצב ולקלל אותו ואת הדוקטורט שלו, זה פתרון יותר טוב. אם כל אחד מהקוטרים האלה היה מצטרף ללפיד במקום לגדף אותו, יכול להיות שמצבנו היום היה שונה.
אבל יש גם צד שני למטבע השחוק הזה, והצד הזה מדאיג. הוא קשור להתנהלות של לפיד, לתחושה הכללית
המטרה שלו היא להביא כמה שיותר מנדטים ואחר כך לחבור למי שאפשר, אולי אפילו לנתניהו. לא חסרים אנשים שמתווכים בינו לבין נתניהו. יש להם לא מעט חברים משותפים (ארנון מילצ'ן, למשל).
לפיד לא מאמין שאפשר לנצח את נתניהו. חבל, כי נתניהו פגיע בהרבה מכפי שזה נראה עכשיו. ואם לפיד ימשיך להתנהג ככה, אז באמת אי אפשר יהיה לנצח את נתניהו. כי אם לפיד היה עוצר רגע, מרגיע את האגו וחושב, הוא היה מבין שבאיחוד כוחות אמיתי, ממוקד, אפשר לתת פייט אמיתי לנתניהו ולכל מה שהוא מייצג - כבר בבחירות הקרובות.
בשביל זה, במקום להשתלח בכל שאר המפלגות שקרובות אליו, לפיד צריך לבדוק איך אפשר לשתף איתן פעולה, להקים חזית משותפת. אבל הוא רואה רק את עצמו, ובקצב הזה הוא עוד עלול להישאר גם בסוף רק עם עצמו.
המטרה של לפיד היא לייסד מפלגה אחרת, כזו שתיתן אלטרנטיבה אמיתית לזבל הפוליטי שקיים היום. מפלגה בה כל המועמדים יהיו אנשי עבודה ומעש מוכחים, ולא פוליטיקאים. מפלגה שתחרות על דגלה מספר עקרונות ברזל ותעמוד בהם. מפלגה שתקים פוליטיקה אחרת. נשמע מוכר? נכון. זו היתה גם המטרה של קדימה ושל לא מעט אקספרימנטים פוליטיים לפניה.
זה תמיד מתחיל ככה, וזה כמעט תמיד נגמר בבכי. אני מקווה שלפיד יגלה שהאזימוט שסימן לעצמו שגוי, שהניווט הנוכחי שלו יביא אותו למקום רע, שמי שאוכל לבד - מת לבד.
אפשר להחליף את השלטון בארץ הזו, אפשר לשנות את סדרי העדיפויות במקום הזה, אסור לוותר מראש על האפשרות הזו, צריך לזהות את כל הכוחות השפויים ששייכים למחנה הזה ולעבוד איתם, לא נגדם.
ושוב, צריך לזכור שהחיים האמיתיים מתרחשים, עדיין, ברחוב, בסלון, בשכונה, במקום העבודה ובשטח. לא בפייסבוק. הרבה יותר קל לאסוף "לייקים" מאשר לקושש מצביעים. צריך לקוות שלפיד לא יגלה את זה על בשרו. כי אחרי כל זה, בשרו של לפיד הוא גם בשרנו.
אקו"ם