ידיד, לא אויב
אנחנו עדיין זקוקים לארה"ב והקשרים הביטחוניים עמה חזקים ביותר. גם אם ישנן מחלוקות עם אובמה, בסופו של דבר הוא בן בריתנו
תעמולה עוינת בשנים האחרונות הפכה את אובמה למוטציה של ברונו קרייסקי. זה לא היה רק שקר. זו הייתה בעיקר טיפשות. משום שעם כל הכבוד לזקיפות הקומה הלאומית שלנו כישראלים, אנחנו עדיין זקוקים לארה"ב. עם כל המחלוקות, ויש כאלה, מדובר בבעלת ברית. וכאשר האמריקאים אומרים שהקשרים הביטחוניים עם ישראל מעולם לא היו חזקים יותר, הם צודקים. זו עובדה. לא עמדה.
ולמרות זאת, טיפשות ישראלית מתמשכת, לעתים גם ממשלתית, הפכה את אובמה לסוג של אויב. נכון, הוא לא מסכים עם ישראל בעניין ההתנחלויות. אבל גם קודמו, ג'ורג' בוש, לא הסכים, וכך גם קודמו של בוש, ביל קלינטון.
אלה שמאוכזבים מנאום אובמה אתמול, מתברר שיש גם כאלה, טוענים שהוא לא העניק התחייבות מפורשת למהלומה צבאית. נו, באמת. יותר ברור הוא לא היה יכול להיות. גם מנהיגי ישראל, צריך להזכיר, לא הצהירו עד היום על "מחויבות למהלומה צבאית". אבל אובמה דיבר על "התכוננות למהלומה צבאית". יותר מפורש הוא לא היה יכול להיות. ומה שחשוב יותר, יש הבדל בין הזווית האמריקאית לישראלית.
רגע לאחר שסיים אובמה את נאומו, שהועבר בשידור ישיר בערוצים המובילים, המסקנה האחידה והברורה הייתה שאובמה מתכוון למה שהוא אומר. זה התחיל בראיון ל"אטלנטיק", "אני לא מבלף", וזה המשיך באופן ברור יותר בנאום אתמול. אלא שלפעמים ישראל מתעקשת שאובמה יהיה צדיק יותר מהאפיפיור ויעקוף את מועצת גוש אמונים מימין. כך שכדאי לנו להירגע. בבית הלבן יושב נשיא ארה"ב. לא נשיא מועצת מגרון.
זה נכון שאובמה מותקף גם מצד ימין. מועמדי הרפובליקנים, לפעמים, מתחרים בהצהרות התמיכה שלהם בישראל. זה בהחלט מחמם את הלב, אבל אלה בחירות. ביום שבו מישהו מהם יישב בבית הלבן הוא יישמע בדיוק כמו אובמה. וכדי להיות מציאותיים כדאי להוסיף שאין סיכוי שזה יקרה. רוב מוחלט של יהודי ארה"ב ימשיכו לתמוך במפלגה הדמוקרטית, יהיה מועמדה אשר יהיה. הנטיות להחליף צד קטנות יותר בארה"ב מאשר בישראל. כך שגם הטענה שהתמיכה שאובמה בכל זאת השמיע היא מס שפתיים ללובי היהודי,
חמש דקות לאחר הנאום הופיע ניוט גינגריץ' על המסך. המראיינת ביקשה לשמוע ממנו ביקורת על מדיניות אובמה כלפי ישראל בעקבות הנאום. כל מה שגינגריץ' הצליח לחלץ הם דברים שאמר בעבר שר ההגנה ליאון פאנטה, שנשמעו כמו לחץ על ישראל לחזור לשולחן המשא ומתן. המראיינת לא נפלה מהכיסא. אובמה, כמה טוב, לא סיפק אתמול לימין האמריקאי סיבות להלום בו. אבל אל דאגה. הם כבר ימצאו משהו.
אובמה איננו צ'מברליין. הוא לא רץ לטהרן ולא חזר לוושינגטון כדי להצהיר שהושג שלום. אובמה מוביל את הלחץ הבינלאומי נגד איראן. הלחץ פוגע, גם אם איראן ממשיכה בהצהרות הרהב. הוא גם הבהיר שהגרעין האיראני הוא עניין גלובלי ואמריקאי, ולא רק עניין ישראלי. זו גישה נכונה, כך שכדאי להירגע. אתמול קיבלנו נאום של ידיד, שלפעמים יש איתו גם חילוקי דעות. אל נא נהפוך אותו לאויב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם