זרה חול בעיני עצמו
חשדנותו של אשכנזי העבירה אותו על מידת התבונה ועל מה שראוי לרמטכ"ל. אין לו זכות להפוך את עלבונו לדבר הפוגע באמון בין דרגי הפיקוד
← דעה: גבי אשכנזי הוא הקורבן
אם אכן חזר בו הרפז מהודאתו במשטרה, כפי שאומרים מקורביו, הוא לא עשה את זה בפני אור. השאלה המרתקת מדוע, אף שחלפה יותר משנה מאז הודעת הפרקליטות על כוונתה להעמיד את הרפז לדין, אין לא כתב אישום ואפילו לא עיסקת טיעון, נשארת פתוחה.
המבקר בדק ארבעה דברים: את קשריו של הרפז בתוך מערכת הביטחון, את התגלגלות המסמך מרגע שהגיע לידיו של גבי אשכנזי, את יחסי הרמטכ"ל עם שר הביטחון, ואת תהליך מינויו של הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל. הנושא הראשון הוליד חקירת משטרה נוספת, שלא הגיעה למסקנות פליליות, למרות ממצאים חמורים מאוד על מה שאירע במחלקת המבצעים המיוחדים בצה"ל בעשור הקודם. הגילוי המשמעותי בנושא השני היה ההקלטות של שיחות בלשכת הרמטכ"ל. אנשי המבקר האזינו ללא פחות מ-1,400 שעות של שיחות, והתמונה שגילו הייתה מכוערת במיוחד.
ואגב, אין שום בסיס לטענה שהתגלגלה אתמול מהכיוון של מקורבי אשכנזי, לפיה הצבא העביר למבקר את כל החומרים ואילו מלשכת שר הביטחון נעלמו הקלטות ומסמכים. בלשכת הרמטכ"ל החלו, מאז המעבר לבניין החדש בימי דן חלוץ, להקליט כל דיון ופגישה. לכשעצמו, זהו מנהג תמוה למדי: לחלק מהדברים יש משמעות תחקירים והיסטורית; לרובם - שיחות עם עיתונאים, שיחות אישיות בלשכה - אין. אצל שר הביטחון מקליטים רק חלק מהדיונים.
לפי מה שידוע לי, לא חסר דבר ממה שביקש המבקר מלשכת ברק. מדובר רק בעוד מקרה, אחד מרבים בפרשה הזו, של זריית חול בעיניים. חמור ממנו, אגב, הוא הניסיון לקשור את הפרשה כולה לשאלה האיראנית: זה ספין המנסה לצייר את אשכנזי כמי שנשכב על הגדר כדי להציל את עם ישראל מאיש מסוכן. גם את זה המבקר לא קנה.
וזה קיצור הדברים: עד ראשית 2010 מתפקדות הלשכות זו מול זו באופן סביר, בהתחשב במתח המובנה הקיים בישראל, בגלל קווי התיחום הלא לגמרי סגורים בין שר הביטחון לרמטכ"ל. הייתה מחלוקת בתהליך מינוי סגן הרמטכ"ל, ברק לא הצטיין מעולם במגע בינאישי, ויכול בהחלט להיות שגם הפופולריות האישית של הרמטכ"ל הייתה לצנינים בעיניו. יוני קורן ליבה גם הוא את האש. אבל זה לא חרג ממה שהיה בין מופז ליעלון, בן אליעזר למופז, לכו אחורה כמה שאתם רוצים.
וכאן אנחנו מגיעים לנקודה העיקרית: סביבתו של קברניט איננה, כמו שאומרים לנו תמיד, עניין של רכילות. קברניט מדיני או צבאי חי בבדידות, ולעתים קרובות רואה את העולם דרך הפריזמה של סביבתו, מאשתו ועד למי שהוא בוחר להתייעץ בו. וסביבתו של גבי אשכנזי, ממניעים שונים - נאמנות אישית, רצון ליהנות מההילה של הרמטכ"ל הפופולרי, חשיבות עצמית הנובעת מכך שאתה מצייר לבוס את העולם כמקום מלא תככים, שאתה עוזר לו להתמודד איתם - העצימה את המצב מול ברק לרמה שהעבירה את אשכנזי, איש חשדן מטבעו, על מידת התבונה, ועל מה שראוי לרמטכ"ל.
היא זרתה חול בעיניו, והוא היה לקוח להוט של החול הזה, כי כך הוא רואה את העולם ממילא. זה עד כדי כך פשוט, עד כדי כך אנושי, ועד כדי כך חמור, כי לא מדובר על האדם גבי אשכנזי, אלא על הרמטכ"ל.
"התנהגות פסולה מכל וכל", אומר המבקר על אשכנזי, וצודק. זכותו של האיש אשכנזי להיוועץ בטיפוסים כמו הרפז, שעליו כבר אמר לי פעם מישהו ש"המפעיל נהיה מופעל"; זכותו ליצור אווירה שבה עוזרו מרגיש צורך לאסוף עבורו חומרים על מי שאשכנזי משוכנע שמתנכל לו. לרמטכ"ל צה"ל אין זכות לעשות את כל אלה. אין לו זכות למסמס את האמת בתיאור יחסיו עם הרפז באוזני המטה הכללי, לעודד אווירה המייצרת סכסוך בין אלופים, להפוך את עלבונו למשהו שפוגע באמון הקצונה הבכירה בדרג שמעליה.
אגב, המבקר לא מצא כל סימן לידע מפליג או גישה מיוחדת של הרפז בלשכת שר הביטחון, כזו שהייתה עשויה לגרום לאשכנזי להאמין, כפי שהוא טוען עד היום, ש"המסמך מזויף אבל תוכנו אמיתי". הדבר העיקרי שהיה אמיתי הוא אופיו וסביבתו של הרמטכ"ל.
היה אתמול מי שאמר שהקריירה הפוליטית של שני האישים גמורה. גם זה הבל: לברק יש גוף בוחר של איש אחד, בנימין נתניהו. אין לו פופולריות לאבד. אשר לאשכנזי, לתחושתי את רוב הציבור הסיפור לא מעניין, ולא פוגע בתדמית של "אחינו", ששיקם את הצבא. זה בסדר גמור: אלא שתכונות האופי שאשכנזי עצמו גילה בפרשה, עלולות להשפיע על החלטותיו בעתיד. רק גבי אשכנזי האיש יעצור את גבי אשכנזי הפוליטיקאי; אחרי שיתפרסם הדוח, בהחלט יכול להיות שזה יקרה.