אפילו הסלולרי של גולדהאר הוחלף
אם הדרבי הזה חשוב למישהו, זה למיטש גולדהאר. מהמחשבות לטווח ארוך נשארו בעיקר כוויות, והבוס הצהוב חייב איזה פוש. אחרי הכל, כמה אפשר להיכשל פה?
מיטש גולדהאר. התוצאות העגומות על כר הדשא עשו את שלהן צילום: דני מרון
עמוק בבוס: הדרבי השחור של הבעלים
פנצ'ר בטוטו: בצורת הדרבים של טוטו
מנהל מקצועי נטו: זה לא למכבי ת"א
אלא שהדרבי הזה מאוד חשוב. הכי חשוב עבור איש אחד, מיטש גולדהאר. זו עונה שלישית של הקנדי במכבי ת"א, ובינתיים זו העונה הכי גרועה שלו. הוא גם בעל הבית היחיד בהיסטוריה של מכבי ת"א שלא חווה ניצחון מול היריבה העירונית. אפילו אלכס שניידר השיג זאת, בדיוק לפני ארבע שנים. גולדהאר צריך את זה קודם בשביל עצמו.
התחושה היא שיש אצלו כל הזמן רגרסיה ביחס לקבוצה והדבר די מובן. כמה יכול בן אדם, חזק ועקשן ככל שיהיה, לעמוד בכל-כך הרבה מפחי נפש. גולדהאר דיבר בתחילת הדרך על ראייה לטווח הרחוק ועל בנייה להרבה זמן, אבל בשטח קיימת תחושה שהכוויות שחטף הצטברו וגרמו עם הזמן לעניין מופחת בקבוצה.
בימיו הראשונים המיליארדר חשב בגדול. הוא קיים קשרים עם אוהדים, דאג לחמש אותם באביזרי עידוד והקשיב להרבה ממה שנאמר לו. הוא גם זימן שחקנים לפגישות בארבע עיניים ורצה כל הזמן ללמוד. גם על ישראל ועליו חשב כנראה אחרת. הוא תכנן לקנות כאן דירה והפליג במחשבות אפילו על איצטדיון שיהיה רק של מכבי ת"א.
מכל זה לא נשאר הרבה, יש יגידו שבצדק. התוצאות העגומות על כר הדשא עשו את שלהן, והאכזבה ניכרת היטב. בביקורו הנוכחי, שגם כך נרשם אחרי חודשים ארוכים בהם לא היה כאן, גולדהאר הצטייד במספר סלולרי חדש.
עבור האוהדים ששמרו איתו על קשר טלפוני כלשהו, הסיבה ברורה. גולדהאר פשוט רוצה פחות כאבי ראש, ומעדיף להתנתק מאנשים שאוהדים את הקבוצה אבל לא פחות אוהבים להשמיע מה שהם חושבים. הוא גם הסיק שאותם אוהדים מייצגים את עצמם ושהקהל מאוד מפולג.
ברק יצחקי בעצבים גבוהים. בשביל הבעלים
דני מרון
למרות שהגיע לארץ לפני שבוע, עד אתמול גולדהאר אפילו לא ראה אימון של הקבוצה. הוא נכח עד אתמול פעמיים בקרית-שלום. בפעם הראשונה כדי לראות מה חדש באופן כללי במתחם, ובפעם השנייה רק כדי להצהיר בפני התקשורת שייקח לו עוד פרק זמן כדי לקבוע מי יהיה המנהל הספורטיבי בעונה הבאה.
הוא נפקד מהאימונים ובעיקר מהשיחות עם השחקנים. היו לו בהיסטוריה הקצרה מספר נאומים בפני השחקנים. הפעם גולדהאר לא מיהר לשום מקום. התחושה שהמילים בין כה וכה לא עושות את ההבדל, השתלטה עליו. גם אם אמר משהו, הוא ממש לא יצפה לראות את ההשפעה המיידית על כר הדשא, כי הוא כבר נוכח בעבר לדעת שהמשפטים נכנסים דרך אוזן אחת ויוצאים השנייה.
ולדהאר זקוק לניצחון הערב כדי לתת לעצמו פוש, דחיפה, מוטיבציה. אחרי הכל, לא מדובר בישראלי
שורשי ובארץ אין לו בדיוק מה לקדם. דומה שיותר משהוא נמצא כאן היום בשביל ההצלחה, הוא נמצא בשביל להפסיק להיכשל. מי שהצליח כל-כך בקנדה ושהונו נאמד בכ1.5- מיליארד דולר, לא יכול לעזוב אותנו עם הכתם הזה. אבל עם כל השאיפות האלה והמטרות האישיות, גם גולדהאר יכול להרים ידיים. העזיבה תהיה אז בשתי דרכים. מכירה כפי שעשה קודמו אלכס שניידר, או סגירת הברז כפי שעושה ארקדי גאידמק.
כדי לא להגיע לשם, מכבי ת"א צריכה קודם כל לנצח הערב ולשלוח מחר את גולדהאר לטקס חנוכת מגרשי הנוער על שמו של אבי כהן, במצב רוח טוב יותר. מעבר לשליחות שהוא חש, ולאמירות הגדולות על הגעתו לכאן, גולדהאר רק רוצה ליהנות קצת. להסתובב בת"א ולא להיתקל כל הזמן בפרצופים ששואלים מה יהיה איתנו, מיטש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם