פרס פייסבוק לנשיא המדינה
שמעון פרס הוכיח שיחסי ציבור בפייסבוק לא חייבים לכלול האדרה עצמית, עיוות האמת והכפשת אחרים. יש מקום גם ליצירתיות, לאהבה ולכנות
פגישת שמעון פרס ומארק צוקרברג צילום: לע''מ
אם עוד לא ביקרתם בעמוד הפייסבוק שלו ולא ראיתם את הקליפ המקסים שמדבר בשם השלום, אתם פשוט מפסידים. בתור אחת שנמצאת בפייסבוק הרבה מאוד, אני יכולה לומר לכם שפעילות הפייסבוק של כל נציגי הציבור שלנו בדרך כלל גורמת לי למשהו שנע בין גועל לבין שאט נפש. כמה האדרה עצמית, עיוות האמת והכפשת אחרים כבר אפשר לסבול? כל הפוליטיקאים המתוחכמים שלנו יודעים שהמדיה החברתית היא הזירה שבה הם "חייבים" לשווק את עצמם, אבל כולם, כך נראה, נמצאים שם כדי להשתמש ברשת בדיוק באותה דרך קלוקלת, דרך שאינה מעוררת טיפת אמון או אהדה.
אני חייבת להתוודות שהכללתי. לכך, בעצם, גם ציפיתי משמעון פרס. אבל נכנסתי לעמוד הפייסבוק שלו ומיד עשיתי לו לייק מכל הלב. שמעון פרס זכה להרבה תקשורת סביב העניין הפתאומי שגילה בפייסבוק, זירה שעבור רבים כבר הפכה מזמן למובנת מאליה. אבל הוא השתמש בה ביצירתיות, באהבה ובכנות, ומה שיצא זה המון תקשורת חיובית ואוהדת לא רק עבורו, אלא עבור ישראל.
בריאיון שקיימה איתו שריל סנדברג מפייסבוק דיבר פרס על תעשיית ההייטק הישראלית, והסרטון שהפיקו לו מראה עוד היבט חיובי שחסר כל כך בתדמית של ישראל בתקשורת הבינלאומית. בכירינו עוסקים בזגזוגים בלתי פוסקים בינם לבין עצמם ובינם לבין בכירי הממשל האמריקאי, ופרס בא ואומר יפה כל כך מילה אחת שכולנו קצת שכחנו לדבר עליה: שלום.
בעזרתה הוא מזכיר לכולנו שהיגררות לתקשורת מלחמתית
היא לאו דווקא טקטיקה מבריקה, אפילו אם מישהו אחר התחיל קודם. כולנו מאסנו בסדרי העדיפויות של הפוליטיקאים המקומיים שרוצים קודם כל לקדם את עצמם, ורק אחר כך, אם בכלל, לחשוב על טובת המדינה. אבל בא פרס והוכיח שוב שאפילו בתוך תעשייה באושה אפשר לעשות לא מעט עבור המדינה אם יש כוונה טובה, אכפתיות ויצירתיות. ומעבר לכל - אפשר להשיג 10,000 לייקים בפחות מיממה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם