בחזרה לתקופת האבן

ניתוק האיראנים ממערכת "סוויפט" יפגע באופן אנוש בכלכלתם וייאלץ אותם לחפש דרכים חלופיות מסורבלות לביצוע עסקאות סחר בנפט

יהודה שרוני | 16/3/2012 15:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
שאלתי אתמול את אחד מבכירי הבנקאים מהי משמעות ניתוקה של מערכת בנקאית של מדינה כלשהי ממערכת הסוויפט הבינלאומית. הוא חשב רגע וענה: זה כמו לחזור מעידן האימיילים והדואר האלקטרוני לעידן המכתבים. לחילופין, זה כמו לחזור מתקופת משלוחי המכתבים לעידן יוני הדואר.

מערכת הסוויפט, שמרכזה בבלגיה, היא מערכת פיננסית בינלאומית המאגדת בתוכה כעשרת אלפים מוסדות פיננסיים מכל רחבי העולם. תפקידה הוא לבצע סליקה מיידית של העיסקות הפיננסיות הנעשות בין הבנקים, או בין הבנקים המרכזיים באותן מדינות.

הפעילות נעשית בפועל ללא מגע יד אדם. על פי ההערכות, היקף התעבורה הפיננסית במערכת זאת מהווה כ-80% מסך העיסקות הפיננסיות היומיות בעולם. זה משהו כמו 6 טריליון דולר (שזה 6,000 מיליארד דולר) ליום. לשם השוואה, תקציבה של מדינת ישראל ל-2012 מסתכם בכ-100 מיליארד דולר.

בכלכלה המודרנית קיימת חשיבות רבה ליעילות המערכת ולתיפקודה התקין. שר האוצר יובל שטייניץ בירך על ההחלטה והדגיש אתמול שבכלכלה המודרנית בלתי אפשרי לשום ממערכת בנקאית לתפקד ללא הסוויפט. מערכת זאת מבצעת את השינוע הפיננסי על סמך מערכת קידודים והצפנה מורכבת הידועה אך ורק לבנקים החברים. יעילות המערכת הינה, כאמור, חיונית בעידן הכלכלה המודרנית שבו זמן הוא כסף ולמהירות הביצוע שנמשכת
שניות ספורות בלבד יש חשיבות עליונה.

המערכת הפיננסית מנקזת בין השאר את פעולות הסחר (ייבוא וייצוא) בין המדינות, תשלומים פיננסיים אליה ומתוכה, גיוסי הון בינלאומיים, השקעות ועוד ועוד. לכן לא היתה שום הגזמה בהערכות שניתוקה של איראן ממערכת זאת מהווה מכה רצינית ביותר עבורה.

איראן היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם. לפני הטלת האמברגו על קניית נפט איראני של ארה"ב ואירופה, התשלומים לאיראנים בוצעו באמצעות המערכת הבינלאומית. גולים איראנים העבירו מחו"ל את הכספים לבני משפחותיהם באיראן מהבנק בחו"ל שבו ניהלו את חשבון העו"ש, לבנקים באיראן באמצעות מערכת הסוויפט.

ניתוק האיראנים מהמערכת יפגע אנושות בכלכלתם. כדי להמשיך ולהמשיך לקבל את התמורה הכספית עבור הנפט תיאלץ איראן לחפש דרכים חלופיות מסורבלות יותר לביצוע העיסקאות. זה יכול להיות באמצעות מכתבי כוונות פיננסיים או תכתובות העוקפות את המערכת הממוחשבת.

אפשרות נוספת היא איתור מוסד פיננסי מאחת ממדינות העולם השלישי המחובר לרשת הסוויפט, שיבצע עבורם את העיסקאות. זה לא יהיה בנק אירופאי או אמריקאי כי שום בנק כזה לא יהיה מוכן לקחת את הסיכון. ואולם בעולם העסקים הבינלאומי הציני, לא נופתע אם יימצא בנק סיני או רוסי שיקח על עצמו את הסיכון הגדול תמורת עמלות נאותות.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה שרוני

צילום: דעות

בוגר מדע המדינה ומוסמך במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. חבר מערכת מעריב, העורך הכלכלי של העיתון ובעל טור בגלי צה"ל ובטלוויזיה

לכל הטורים של יהודה שרוני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים