מחדל הגז
האחריות לעלייה בתעריפים היא מחדל של חברת החשמל ושל המדינה, שמחייב בדיקה של מבקר המדינה, אבל הוא עסוק בדוח על אסון הכרמל
העלאת מחיר החשמל ב-8.9 אחוזים היא הליכה בטוחה של המדינה במשעולי אותו הטריק. נקדים ונאמר: מחירי החשמל חייבים לעלות, אין בררה. על פי הנתונים האובייקטיביים, החשמל היה אמור לזנק ב-30 אחוז. אלא שהממשלה מונעת את הצורך בשבירת פק"מ לצורך תשלום חשבון החשמל באמצעות חשבונאות יצירתית. היא פורסת את העלאת המחיר על פני זמן ארוך בדיוק כמו עסקת תשלומים בכרטיסי אשראי.
בינתיים היא מסבסדת ללא שום בושה את צרכני החשמל בדרך רגסיבית לחלוטין. העשירים נהנים מהסבסוד הרבה יותר מהעניים, ללא שום ביקורת של ועדת הכספים או הכנסת. כיצד נעשה הסבסוד? המדינה עושה לחברת החשמל הנחות באמצעות פריסת תשלומי המסים (כמו המע"מ ואולי בקרוב גם את מס ההכנסה של העובדים). שנית, היא גובה מחברת החשמל מס מופחת על הסולר. שלישית, היא תעזור לחברת החשמל בסכום של 1.5 מיליארד שקל כשתרצה לגייס מהציבור איגרות חוב בבורסה.
חברת החשמל היא מונופול שאם
לא תספק חשמל לא יהיה מי שיעשה זאת במקומה. ישראל אינה מחוברת לרשת החשמל האירופית או לאחת ממדינות ערב. לצערנו, עדיין לא המציאו את הפטנט לייבא ארצה חשמל במכליות.
להיסטריה של האוצר בנוגע לחברת החשמל יש סיבה נוספת. האחריות לעלייה החדה בתעריפי החשמל היא של חברת החשמל ושל מדינת ישראל. הנהלת החברה אחראית בכך שהסתמכה על חברת EMG המצרית כמקור הגז העיקרי לישראל, וזו הפסיקה את האספקה. וממשלת ישראל, האוצר ומשרד התשתיות אחראיים בכך שנתנו את הסכמתם למחדל הגז המצרי. לכך יש להוסיף את הסחבת בפיתוח מקורות גז חלופיים )כמו קידוח תמר (. רשויות התכנון לא לחצו מספיק על הקמת תחנת פריקת גז בחוף דור, ונכנעו לארגונים הירוקים בלי להביא בחשבון את העלויות.
גם שר האוצר יובל שטייניץ אינו חף מאחריות. הוא קידם בלהט את המלצות ועדת ששינסקי להגדלת התמלוגים מחברות הקידוח, בלי להביא בחשבון עד הסוף את השפעת העיכוב על פיתוח שדות הגז. עלות הרכש המיידי של דלקים לחברת החשמל נאמד כיום ב-18 מיליארד שקל, אבל את הכסף בגין התמלוגים המוגדלים של ששינסקי נתחיל אולי לקבל בעוד ארבע או חמש שנים.
הנה לכם נושא שמבקר המדינה העסוק עד מעל הראש חייב לבדוק. אבל אם הוא עדיין לא הגיש את דוח אסון הכרמל, נראה לכם שהוא יתחיל לבדוק כעת את מחדל הגז?