הרב הראשי ספד לאב וילדיו: איך אפשר להסביר אסון כזה?
אלפים ליוו בדרכם האחרונה את גיא שאער וחמשת ילדיו: אליאב, אביתר, אמיתי, שירה ואיתמר, שנהרגו בשריפה בדירתם והובאו לקבורה ברחובות. ראש העיר לאם אביבית: "אין מכה כמכתך, אין בפינו נחמה. מי אנחנו שנבין את עוצמת הכאב, את גודל אובדנך?"
האם, אביבית, החליטה שלא להגיע ללוויה בשל הקושי לצפות ברגע בו בני משפחתה הקרובים ביותר נטמנים מתחת לאדמה. ההספדים נערכו מחוץ לבית המשפחה, ולאחר מכן צעדו ההמונים לבית העלמין מרמורק.
ראשון הדוברים היה הרב הראשי לישראל יונה מצגר. "כל בית ישראל בוכים את השריפה ששרף השם. איזה זעזוע. איך אפשר להסביר אסון כזה?", אמר. "איך אפשר להבין את מחשבותיו של הקדוש ברוך הוא, להשאיר אמא לבדה. מקריבה את כל המשפחה כליל לשם".
בהמשך ציין הרב כי זו הפעם השנייה בתוך שבוע בה הוא נאלץ להספיד אב וילדיו הקטנים. "שבוע שני שאני עומד ומספיד - אב עם ילדים מטולוז, אב עם ילדים מרחובות, תינוקות שעוד לא טעמו עדיין טעם של חטא".
הוא נשא תפילה שהמקרים הללו לא יישנו ואמר: "ריבונו של עולם דיינו, די לצרותינו! כמה אנחנו צריכים ללוות משפחות צעירות עם אסונות שכאלו?". הרב מצגר פנה בדבריו לאם אביבית, היחידה שנותרה מהמשפחה. "את וגיא גידלתם משפחה לתפארת. שמעתי עליו, שמעתי על גיא הרבה שבחים. כמה הוא היה אהוב על הבריות ומסור לגידול הילדים. הייתם בבחינת מנורה של שבעה קנים, ששת הקנים כבו ואת נותרת נר יחיד. כולנו מברכים אותך שתצליחי להקים את המנורה מחדש".
אחריו עלה לשאת דברים ראש עיריית רחובות רחמים מלול, שהזדהה עם כאב המשפחה בשמו ובשם תושבי העיר. "אני יכול לומר בוודאות – זהו אסון לעם ישראל כולו. עינו של מי לא תדמע? ליבו של מי לא יכאב ולא יימס נוכח הטרגדיה הנוראה והאסון הכבד? הלילה הזה ירד אלוהים לגנו וליקט חמש נפשות רכות ואילן אחד גדול, נשמות בשיא צמיחתן נקטפו.
"גם אם נצרף את שנותיו של גיא למניין השנים שבהן חיו ילדיו, לא נגיע לשבעים שנה. איזו גזרה נוראה זו. האב חרף נפשו להציל את ילדיו ולצערנו לא עלה בידו".
מלול פנה אז לאם השכולה ואמר לה: "אין
ראש העיר סיכם את דבריו בהתייחס לחג הפסח הקרב ובא, ואמר כי בעוד עם ישראל ייסוב לשולחן הסדר, בבית משפחת שאער "הילדים כבר לא ייסובו ולא ישאלו קושיות, הם ייסובו סביב כיסא הכבוד של ריבונו של עולם יחד עם גיא אביהם ושם יקשו על פשר הגזרה הנוראה הזו".
האב בן ה-38 לא היה אתמול בביתו עת פרצה האש, אך כשהבחין כי ילדיו נתונים בסכנה, נכנס אל המבנה הקטן ולמרבה הצער נלכד עמם בלהבות. האם, אביבית, התקשתה אמש לעכל את הידיעה על מות בעלה ילדיה האהובים.
קרוב משפחתה של האם משה מועלם, ששהה כל העת לצדה, סיפר: "אין לנו מה להגיד לה. היא מדברת יותר במבטים. איבדנו פרחים ואת האבא הטהור הזה. אני לא יודע איך היא תעבור את זה, אבל אנחנו מאמינים בני מאמינים ואני מקווה שהקדוש ברוך הוא ייתן לה כוחות".
מועלם הוסיף כי האישה שהפכה לאם שכולה ולאלמנה תפקדה לתפארת כאמא וכמחנכת: "אנחנו יכולים לעשות את המעט שבמעט ומקווים שהיא תעבור את זה. אתם לא יודעים איזו אמא היא הייתה, כל מה שאגיד עליה יהיה רק טיפה בים. היא עסקה כל חייה בחינוך וטיפול בילדים".
לאור המצב הנפשי הקשה של מקורבי המשפחה, צוותי השירות הפסיכולוגי בעירייה ביקרו משעות הבוקר המוקדמות בבית הספר "תלמוד תורה הרא"ם", בו למדו שלושה מהילדים.
שם שוחחו אנשי השירות הפסיכולוגי עם הצוות החינוכי במוסד, בו למדו הילדים בכיתות א', ב' ו-ו', על מנת שיוכלו להעביר את הבשורה המורה לחבריהם של התלמידים. הצוותים ביקרו גם באולפנת צביה, בה עובדת האם כמחנכת ושוחחו עם התלמידות בכיתתה ועם חברותיה לצוות ההוראה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם