כלכלת הבחירות של נתניהו
ברור שהממשלה אינה יכולה לוותר על ההכנסות ממסי דלק אשר נאמדים בתקציב 2012 ב-18 מיליארד שקל לשנה. אז איך פותרים את הבעיה? לא בהחלטות פופוליסטיות כמו אלה שהתקבלו
העובדה שהוא קיזז 15 אגורות ממחיר הבנזין כך שבתדלוק מלא יעמוד על שמונה שקלים לליטר, מוכיחה הפעם, בניגוד להתערבות הקודמת, שהוא הפנים את הביקורת בנושא מספר הקסם 7.99.
ראש הממשלה מפחד בעיקר מתוצאותיה של המחאה החברתית שדומה בימים האחרונים כי השיח הציבורי על אודותיה תופס תאוצה מחודשת. התערבותו במחיר הבנזין היא תחילתה של כלכלת הבחירות. הבנזין הוא רק משל: ככל שמועד הבחירות יתקרב, כך גם קצב הפופוליזם יגבר.
העובדה ששר האוצר מתייחס ליריקה כאל גשם היא הבעיה של שטייניץ עצמו, ובמידה מסוימת גם שלנו. מבחינה כלכלית פרופר, חובה היה לעדכן את הבנזין במלוא המחיר כפי שמתחייב מעליית המחירים בעולם. במחיר הבנזין אין ארוחות חינם, כפי ששר האוצר עצמו אמר.
אם כבר הוחלט לסבסד, היו חייבים לקצץ בתקציב (במשרדי הממשלה עצמם) או לחליפין להעלות מסים. רק כך השרים היו מבינים באמת את עלות הסבסוד. הפטנט היצירתי שהומצא באוצר לצורך העניין (התחייבות לקיצוץ כוח אדם במשרדי הממשלה) הוא משהו כמו ללכת עם ולהרגיש
בלי. היכן היו תוכניות ההתייעלות של האוצר עד היום?
לגופו של עניין, יוקר המחיה של נהגי ישראל הוא אחד הגבוהים בעולם. מחיר הבנזין אמנם עומד במקום טוב באמצע ביחס למקובל באירופה ובמדינות ה-OECD, אבל יש כאן שתי בעיות: מחירי המכוניות בישראל יקרות בטירוף, והמסים עליהן גבוהים לעתים ב-100 אחוז בהשוואה למקובל אפילו באירופה. סל ההוצאות של הנהג הישראלי עבור זכותו הבסיסית להתנייע ממקום למקום הוא אחד הגבוהים בעולם.
הבעיה השנייה הוא היעדרה של אלטרנטיבה סבירה של תחבורה ציבורית. הנהג האירופאי יכול להשאיר את המכונית בבית ולנסוע ברכבת תחתית, ברכבת עילית, בחשמלית או באוטובוס. אצלנו ניתן רק לחלום על זה. לוח הזמנים של רכבת ישראל הוא כמו לוח ההימורים בלוטו. אני כבר לא מדבר על בעיות הגודש בתנועה ומחירי החניה האסטרונומיים.
מצד שני, ברור שהממשלה אינה יכולה לוותר על ההכנסות ממסי דלק אשר נאמדים בתקציב 2012 ב-18 מיליארד שקל לשנה. אז איך פותרים את הבעיה? לא בהחלטות פופוליסטיות כמו אלה שהתקבלו אתמול. אם רוצים באמת לעזור לנהגים, הממשלה חייבת לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים. בתקציב המדינה ל-2013, שאותו מכינים בימים אלה, ניתן לדוגמה להפחית את ההכנסות ממיסוי מס הבלו או את מסי היבוא על מכוניות חסכוניות בצריכת האנרגיה.
גם פיתוח תשתית התחבורה האלטרנטיבית צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות, אבל משום מה בדרך כלל התוכניות בנושא לא יוצאות אף פעם אל הפועל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם