מפרעה עד אחמדינג'אד

גם מי שסומך על "והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם" מתוך ההגדה של פסח, צריך לדעת שעזרה זו לא תבוא מלמעלה למי שאינו עוזר לעצמו למטה

אברהם תירוש | 4/4/2012 11:22 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: פסח,שואה
יש בסיפור יציאת מצרים ובהגדה של פסח שנקרא מחרתיים אלמנטים בעלי משמעות אקטואלית לדורות. כמו למשל הקביעה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", וכמו הקטע הידוע והמושר: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם". זו שעמדה לאבותינו ולנו היא הבטחתו של הקב"ה לגאול ולהציל את ישראל המופיעה בהגדה בפסקה הקודמת.

וכך כותבים הפרופסורים שמואל וזאב ספראי ב"הגדת חז"ל" שערכו והוציאו לאור:" הפסקה 'היא שעמדה' מלמדת אותנו שהבטחתו של הקב"ה היא מציאות מתמשכת והולכת מדור לדור. היא מצטרפת לפסקאות ולמשפטים המלווים את ההגדה מתוך כוונה להדגיש את המשמעות הדתית והאקטואלית של פרשת יציאת מצרים".

אלא שבעשורים האחרונים, מאז השואה הנוראה, נהפכה פסקה זו, לטעמי לפחות, לבעייתית, בעיקר לאנשים מאמינים. היא נוגעת בעצב רגיש של האמונה, בשאלת יסוד מציקה ומייסרת, עמוקה מני ים, שאין לאיש תשובה עליה: היכן היה הקב"ה, ה"מצילנו מידם" של העומדים עלינו לכלותנו, בימי השואה, בימי הכיליון הגדול ביותר שהכה בישראל ובעצם בעם כלשהו?
השורה התחתונה של ההסברים: זה גדול עלינו

הדילמה הנוקבת הזאת, היורדת עד תהום תחתיות, ערערה את אמונתם של רבים לאחר השואה והרחיקה אותם מהדת. אחרים, שדבקו באמונתם, המשיכו להתייסר בה כל ימי חייהם. והשורה התחתונה של ההסברים שניסו לספק מנהיגים דתיים הייתה: נסתרות דרכי הבורא ואסור לנו לעשות את חשבונותיו. זה גדול עלינו (מה שלא הפריע לחלק מהם להסביר לנו את חשבונות האל בנושאים אחרים, אקטואליים, ובעיקר במקרי אסון).

התשובה

הזאת לא סיפקה ולא ריפאה נפשו של איש. אני מכיר כאלה שהיו מדלגים בקריאת ההגדה על "והיא שעמדה". אולי מלמלו משהו, אך לא ראו שום סיבה לשיר.

גם מדינת ישראל קמה מתוך מלחמה בכוחות שעמדו עליה לכלותה מיד עם לידתה, והיו כאלה שהניצחון הישראלי במלחמת העצמאות, ניצחון מעטים מול רבים, נראה להם כבעל ממד נסי - פיצוי ותיקון כלשהו מלמעלה על היעלמות יד ה' המושיע כמה שנים קודם לכן.

במקום להפחיד, צריך להתכונן כראוי

משהתבססה והתחזקה המדינה, רצינו להאמין שכל העניין של "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו" בא לקצו, וממילא גם הפסקה "והיא שעמדה" אינה אקטואלית עוד. אמנם היו שאיימו לזרוק אותנו לים, אך היו אלה דברי רהב חסרי כיסוי.

כן, היו גם ימים של חשש ודאגה, כמו ערב מלחמת ששת הימים ובמהלך מלחמת יום הכיפורים, אבל גם מהם יצאה ישראל מנצחת. ההכרה שמה שקרה לעם היהודי בימי השואה לא יחזור על עצמו הייתה לאקסיומה, וכמוה אף ההנחה שאילו הייתה קיימת מדינה יהודית אז, לא הייתה מתרחשת השואה - "אילו" שאי אפשר לחתום עליו בביטחון מלא.

ועכשיו, ערב יום הולדתה ה-64 של ישראל, שוב עומדים עלינו לכלותנו, הפעם הצורר האיראני, ולפחות חלק זה ב"והיא שעמדה" חזר להיות אקטואלי. אין שום מקום להשוואה עם השואה, אבל שוב יש חששות ודאגה, אפילו פחד, איך נעמוד במבחן הזה.

וחלק מההפחדות בא לצערנו מבית, ממנהיגים המדברים יותר מדי. במקום להפחיד, צריך להתכונן כראוי, ולא רק בצה"ל, גם בעורף. הרושם הוא שהמוכנות העורפית לקויה ומזמינה כבר עכשיו ועדת חקירה.

גם מי שלמרות טראומת השואה והשאלה הדתית שהיא מעוררת מייחל ומאמין בעזרה משמים וסומך על "והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם" - וקל וחומר מי שמלכתחילה אינו מאמין בכך - צריך לדעת שעזרה זו לא תבוא מלמעלה למי שאינו עוזר לעצמו למטה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אברהם תירוש

צילום: דעות

יליד תל-אביב, למד בישיבת "מרכז הרב" ואוניברסיטת תל-אביב, לשעבר חבר קיבוץ סעד. נשא בתפקידים בכירים ב"מעריב" מאז 1967, חתן פרס סוקולוב לעיתונות ב-1983 וקיבל אות מפעל חיים 2010 מטעם ארגון "בני ברית". עורך הקובץ "הציונות הדתית והמדינה". מרצה לתקשורת באוניברסיטת בר אילן

לכל הטורים של אברהם תירוש

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים