עטוף ברחמים: העליון יהיה עם פ"ת?
הערעור של מכבי פ"ת בעליון מגיע. הסוף ידוע מראש? יורדי קרויף מגיע למכבי ת"א. הסוף ידוע מראש? סוף העונה של קרית-שמונה: ככה זה כשהרגליים משוטטות על הדשא והראש מרחף בלאס וגאס, על שולחן הבלאק ג'ק
אבן-עזרא. בואו נקווה שהבוקר בית הדין העליון יתנהל בניגוד לרצונו של השלטון צילום: דני מרון
אני כמעט משוכנע שאם אבן-עזרא היה יכול להשמיט כמה ציטוטים מאותו בוקר, הם היו בדיוק אלה, ולא בגלל שבית הדין נכנס בו בפרשת חטיב, אלא יותר בגלל שהבוס שלו הוא במקרה אביה של הכלה.
לא סתם עמוס לוזון זרק לתובע, במהלך הדיון האחרון "אתה צריך להתבייש." מבחינתו אבן-עזרא היה צריך לשחק לפי הכללים המוכרים. זאת אומרת, המוכרים למשפחה השלטת. הרי אם תלכו אחורה לספטמבר ,2008 התובע החליט להעמיד לדין את יו"ר ההתאחדות לפי דוח השופט שירן זילברמן, שטען שאבי לוזון צעק לעברו, במשחק נוער של מכבי פ"ת, 'זבל, אפס.'
בדרך כלל דוח שופט הוא חותמת מבחינת בית הדין המשמעתי, אבל שם זילברמן פגש מערכת שעיקמה את ידיה. הסכימה לשורת עדים מטעם ההגנה כולל יגאל ממן, הבועט המצטיין, שהעיד: "עמדתי ליד לוזון, ליד השער, הוא לא קילל. אני עצמי צעקתי לשופט 'אפס.' אני היחיד שצעקתי."
התמונה מתבהרת? בית הדין המשמעתי קבע אז שזילברמן לא שיקר, אבל זיכה את היו"ר מחמת הספק, וכשעמוס לוזון צעק לאבן-עזרא "אתה צריך להתבייש," הוא התפלא שלא קיבל את הטיפול המפנק. הרי למשפחת המלוכה מגיע יותר. יו"ר ההתאחדות שומר עכשיו על שתיקה, ואני בטוח שכל אחד מאנשי המערכת המשפטית מרגיש היטב את נשימותיו הכבדות. רק בואו נקווה שהבוקר בית הדין העליון יתנהל בניגוד לרצונו של השלטון ובניגוד לחששו של התובע, זה שהופיע בראיון האחרון.
יורדי קרויף עם מיטש גולדהאר, אתמול באשדוד. יש סיכוי?
צילום: אדי ישראל
2. מומלץ לראשי מכבי ת"א להתחיל להתפלל. המינוי של קרויף הוא ירייה באפלה, במטרה לצוד כוכב, ולא דב שבדיוק נח על הכוונת. ייתכן שקרויף איש מקצוע מעולה, אבל הוא עדיין לא עמד בלחץ המטורף שעומד לבלוע אותו.
הקבוצה היחידה שניהל, לרנקה, לא זכתה מעולם באליפות ולא הוא אחראי לגביע היחידי שהשיגה. קרויף מגיע למדינה שבניגוד לקפריסין, לא סובלת אנשי מקצוע זרים, יש לה אפס סבלנות כלפיהם ואם יתחיל לדבר על שנתיים ללמוד את המערכת, אני נותן לו חודשיים עד שיחפש שוטר חסון שילווה אותו לכניסה לחניה.
מודל המנהל ספורטיבי לא מוכר במחוזותינו. מאמנים מקומיים רגילים להיות דומיננטיים ולא סובלים הנחתות.
אני מתקשה לראות למשל את רן בן-שמעון מוריד ראש מול טירון הולנדי. כמה שהוא דיפלומט, יש גבול לכל תעלול. אם כן, עומדת להתחולל דרמה. או שנלמד משהו ממש חדש, או שכמה אנשים יארזו מזוודות ויחזרו הביתה במטוס. דגש על כמה.
3. הבאנקר הגדול היה ההפסד של קרית-שמונה בסכנין. ככה זה כשהרגליים משוטטות על הדשא והראש מרחף בלאס וגאס, על שולחן הבלאק ג'ק, אבל חמישייה? בן-שמעון חייב להעיר את שחקניו מהג'ט-לג. זה לא רק הם, זה גם המוניטין שלו. יש עוד ארבעה משחקים עד לסיום העונה ואין עדיין שער זכות בפלייאוף. מכבי חיפה מגיעה לביקור, קרויף עשוי לצפות. יהיה חבל אם בסוף נישאר בחברת הזיכרון הקצר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם