מצב ממאיר
כבר 45 שנים ממלא צה"ל בשטחים תפקיד אנטי צבאי, המעמיד את מפקדיו במצבים שונים מאלה שעליהם חשבו כשהתגייסו להגנת מולדתם
המהירות הזו מעידה שצה"ל מבין את פוטנציאל הנזק של המקרה, הטמונה בעיקר בחשד שהוא אינו מתקיים בחלל הריק. בקרת הנזקים במקרה הזה קשה במיוחד. כל צופה סביר הרואה את הסרטון שואל את עצמו כמה מקרים כאלה מתרחשים במקום שאין בו תיעוד, ואיך צה"ל מגיב כשמנגד לא עומדת הוכחה כה חותכת ופומבית לאלימות שאין לה שום הצדקה.
מקרה אחד כזה סודק את הטענה שהצבא שומר על נורמות גם במצב הסבוך שבו הוא נמצא בשטחים, וגם את הטענה שהוא מיטיב לתחקר ולחקור כל חריגה מהנורמות. סמח"ט אחד, עם רובה סער ביד, גורם נזק שעכשיו לך תתקן אותו.
האמת היא שאנחנו לא יודעים. מי שמכיר את מפקדי צה"ל באיו"ש יודע שמדובר בחבורה של קצינים ישרים, שמנסים לשמור על מותר ואסור במצב שמשחית כל צבא. אבל הוא גם יודע שמוטת השליטה היא כמעט בלתי אפשרית: בכל מחסום, בכל פעולה מקומית, מתחככים לובשי מדים עם אזרחים שיש להם סדר יום משל עצמם, ושלהם מותר כל מה שלקציני הצבא אסור.
דווקא מתוך האמונה שסגן אלוף שלום
אייזנר אינו מייצג תופעה רווחת אלא ההיפך הגמור, שהרוב המכריע של קציני ולוחמי צה"ל בגדה מנסים בכל כוחם לשמור על צבאיות וצלם לוחם, דווקא מתוך כל אלה צריך לחזור ולומר: כבר 45 שנים שצה"ל ממלא בשטחים תפקיד אנטי-צבאי, המעמיד את מפקדיו מדי יום בסיטואציות שונות לחלוטין מאלה שעליהן חשבו כשהתגייסו להגן על מולדתם. מי שמתעלם מכך, תחת האצטלה של "הצבא המוסרי ביותר בעולם", חוטא לא רק לאמת אלא בראש וראשונה לקצינים עצמם.
אייזנר ייענש, כי אין למעשה שלו הצדקה. העונש יחדש את הנורמה שממילא הקצינים מנסים להטמיע ולממש אותה מדי יום. אבל הוא לא יפתור את המצב הממאיר, שבו אנשי צבא שולטים בחייהם של אזרחים, בחופש התנועה וההפגנה שלהם, באיפה הם יכולים להקים בית ולנסוע.
הוויכוח יתנהל בין אלה שיצדיקו את המעשה, כי בעיניהם פעילי השמאל מהארץ ומחו"ל הם עוכרי ישראל שראויים למכות, לבין אלה שיראו בו הוכחה לשרירות ליבם ואכזריותם של החיילים. אלה כמו אלה טועים, ואלה כמו אלה - וכמו רוב הציבור בישראלמתעלמים מהבעיה האמיתית, שהיא כל כך ברורה, עד שלהגיד אותה זו כבר קלישאה: 45 שנים שממשלות ישראל לא מסוגלות להחליט מה לעשות עם יהודה ושומרון. כל עוד הן לא מחליטות, צה"ל הוא צבא כובש בשטח מריבה, שהעולם כולו נושא אליו עיניים. והכיבוש, כמה שלא מעייף לומר זאת, משחית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם