יש חושך בסביבה? להדליק את האור
שעת כדור הארץ היא פופוליזם זול. על מי אנחנו בעצם עובדים? הרי אף אחד לא באמת מצפה שנפסיק את הקדמה
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
היוזמה לכבות את האורות החלה לא מזמן, ב-2007, באוסטרליה, כחלק מהקמפיין לעצירת ההתחממות הגלובלית, אשר נקשרה לדברי המארגנים עם השימוש החריג של האדם בחשמל שנוצר משריפת דלק. מאז נפגעה באופן משמעותי היוקרה של תאוריות ההתחממות בעקבות דליפת מסמכים שחשפו את קשר השתיקה וההשתקה בין מדעני האקלים שמנעו ביקורת על תאוריית ההתחממות - אך "החג" רק המשיך והתפשט.
למעשה, יש בזה מן ההיגיון, כי אם מסתכלים טוב ועמוק (ומנהלים שיחות עם כמה פעילים סביבתיים) מגלים כי שעת כדור הארץ לא עוסקת רק בהתחממות גלובלית; מדובר למעשה בהתנצלות והכאה על חטא החברה המתועשת המעכלת את משאביו של העולם. כך לדוגמה, באתר שעת כדור הארץ הישראלי משלמים מס שפתיים לתאוריית ההתחממות וממשיכים ומציינים את "הצורך בשמירה על הסביבה, בהגנה על כדור הארץ מפני הנזקים שהאדם גורם לו ואשר את השפעותיהם ההרסניות ניתן לראות כבר עתה - שאינו ניתן לערעור".
ההנחה המקופלת אם כך בתוך שעת כדור הארץ היא כי הנזק שבתיעוש ובקדמה רב מהתועלת הטמונה בהם. אמנם אנו חיים בחברה מחושמלת וממונעת, אך במציאות זו יש גנאי מוסרי, ויש לשאוף למציאות אחרת - פראית, קדומה וטרום תעשייתית שבה איננו כובשים את הטבע וחומסים למעשה את משאביו של עולם לא לנו.
אני יכול להבין את התפיסה הרומנטית הזאת, שיש בה מאהבת החי והצומח ומידה לא מבוטלת של הלקאה עצמית של האנושות. יכול להבין, אבל בטח לא לקבל. כשאני מנסה לחשוב על 200 השנים האחרונות והישגיהן - אור החשמל שהוציא את האנושות מאפלת הלילה; מכשירי המטבח האלקטרוניים שאחראים למהפכה הפמיניסטית לא פחות מכל תנועה פוליטית; והפיתוחים ברפואה ובחקלאות שחסכו, האריכו ושיפרו את חיי האדם בכל כך הרבה דרכים - בוער בי החשק להדליק לכבוד המהפכה התעשייתית עץ של נורות ליבון. הרי אנחנו צריכים לחגוג את הקדמה, לא לבוז לה.
חשבו לדוגמה על הרפואה המודרנית. כל אותם שסתומים, סטנטים, צינורות פלסטיק העשויים מנפט וחומרי הרדמה המורכבים
וחשבו גם על הדברים היותר פרוזאיים. על האפשרות של האדם בן זמננו להאזין לכל מוזיקה שירצה, מתי שיחפוץ; לקרוא כל יצירה ספרותית, להעיף מבט בכל חלק בעולם, לחקור באמצעות האינטרנט כל תחום ידע, לעלות על מטוס ולראות עולם - כל אותן הנאות קטנות שמהן לא יכלו בעבר ליהנות אפילו מלכים שמצויות היום במרחק לחיצה, משיכה או הקלקה.
וכמו שאנו שואפים לקדמה הולכת וגדלה, אנו צריכים גם לשאוף לעולם נקי יותר. אמנם אנחנו לא חיים בזוהמה העלובה שלפני המהפכה התעשייתית והמצאת הביוב - אך תמיד יש לאן להשתפר, וגם, בד בבד לדעת להעריך מה שיש לנו, את מה שהשגנו, ואת העובדה שהמחיר הסביבתי שהעולם שלנו משלם על הקדמה האנושית הוא הרבה-הרבה יותר ממשתלם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם