ראשי » ירוק » סביבה

הנוף ותקומת הארץ: הכנרת - מלכת המים

64 סמלים ישראלים: מהעלייה השנייה לפלמ"ח, מרחל לנעמי שמר. כך הפך מפלס הכנרת לברומטר של מצב הרוח הלאומי

כדי לנסות להבין כיצד ומתי הפכה הכנרת לאחד הסמלים הלאומיים המובהקים שלנו צריך ללכת רחוק, הרבה לפני שהפנים של רננה רז החלו להתקלף על מסכי הטלוויזיה בתקווה שניענה להפצרותיה לחסוך במים.

◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

נתוני הפתיחה הציבו אותה במקום גבוה בין המועמדים לתפקיד סמל לאומי: היא ימת המים המתוקים הנמוכה ביותר בעולם ומאז ייבוש החולה הפכה לאגם הטבעי היחיד שנותר בארצנו החמה. אבל קצת פחות מ-1,900 שנים אחרי שישו הילך על מימיה החלו חלוצי ההתיישבות הציונית שהתמקמו סביבה לנטוע בה את שורשי אתוס תקומת הארץ, לעצב את דמותה ולמתג אותה למה שעד היום נתפס בעינינו כחתיכת ארץ ישראל הישנה והטובה הנצחית שלנו.

ב-1908 הוקמה חצר כנרת כחווה חקלאית שהייתה לבית הגידול של מפעלי העלייה השנייה. ממנה יצאו חלוצי דגניה והקימו את הקיבוץ העברי הראשון. ממנה יצאו גם חלוצי נהלל, מושב העובדים הראשון בישראל. חצר כנרת הייתה גם מוקד התארגנות של פועלי ארץ ישראל ובה הונחו היסודות של ארגונים שעיצבו את פני המדינה שבדרך כמו ההגנה. כאן פעלו הדמויות המרכזיות בתולדות היישוב - א.ד גורדון וברל כצנלסון.

ב-1937 הגיעו לכאן מקימי קיבוץ גינוסר שעימם נמנה הפלמ"חניק הנערץ יגאל אלון. חנה מייזל שוחט הקימה במקום את "חוות העלמות" להכשרת פועלות לעבודה חקלאית, שבין חניכותיה הראשונות הייתה המשוררת רחל. חוויותיה בכנרת הורישו לתרבות הישראלית נכסי צאן ברזל כמו "ואולי" "(הוי כנרת שלי, ההיית או חלמתי חלום)" ו"שם הרי גולן".

ב-1926 החלו הבריטים למדוד את מפלס הכנרת. המדידות נועדו לצורך שאיבת המים למפעל החשמל של רוטנברג

שהחל להיבנות בנהריים. ב-1944, ארבע שנים לפני שנכבש במלחמת השחרור על ידי הירדנים, יצאה תוכנית האב הראשונה של "מקורות"  שאיימה על מעמדה של הכנרת כסמל לאומי. המהנדס שמחה בלאס, ששקד במשך שלוש שנים על התוכנית, הציע לחפור תעלות ומנהרות שיובילו מים מחוף עכו לצפון הכנרת ועל התוואי הציע לבנות שבע תחנות חשמל נוספות כדוגמת זו של רוטנברג. התוכנית הציעה להזרים מי ים מלוחים לכנרת ולמעשה להפוך אותה לימה מלוחה.

בשנים הבאות, כמו שנעמי שמר כתבה ב"חורשת האקליפטוס", מעבר לירדן החלו לרעום התותחים. חברי קיבוצי עמק הירדן ודייגי הכנרת סבלו מההפגזות החוזרות ונשנות של הסורים. מדינת ישראל, שהחלה להקים את המוביל הארצי באזור גשר בנות יעקב, נאלצה לזנוח את העבודות בשל הקורבנות בנפש שנפלו מאש הסורים וב-1964 הועתקו עבודות הבנייה לאתר ספיר שבצפון הכנרת. המאבקים על המים בין ישראל לשכנותיה הגיעו לשיאם כאשר הסורים החלו להטות את מי הירדן, צעד שלמעשה הביא לפרוץ מלחמת ששת הימים.

השילוב של הנוף הקסום של האגם, האתוס של תקומת הארץ והחשיבות הביטחונית של הכנרת הפך אותה לסמל לאומי מובהק. כשהטלוויזיה הראתה לנו איך משבר המים החריף אונס את סירות הדיג להישכב בהכנעה על הקרקעית היבשה של האגם מפלס הכנרת הפך למייצג של מצב הרוח הלאומי. מספיק להיזכר בפרצופו של דני רופ המודיע על עוד תוספת של שבעה סנטימטרים למפלס בשביל ללכת לישון שמחים ומאושרים.

דווקא המשבר המחריף במשק המים מאיים על מעמדה של הכנרת. בשנים האחרונות נכנסה ישראל לתהליך מואץ של התפלת מי ים. 40 אחוז מתצרוכת המים בארץ מגיעים מהים התיכון והנתון עוד צפוי לעלות. למעשה חשיבותה של הכנרת כמקור מים מרכזי פוחתת. האם זה אומר שבקרוב גם נוריד אותה מבמת הסמלים הלאומיים שלנו? לא בטוח. כמו שבית ילדותנו מסמל ביטחון ויציבות שמאומה לא יכול לערער, הכנרת מסמלת חזרה לאותם נופי מורשת שליוו אותנו מילדותנו וכבר חצי מאה לא השתנו באופן מהותי.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...