סיבה לדאגה
העלייה בשיעורי האבטלה, צריכה להיות המלחמה האמיתית של ציבור השכירים בישראל. זה חשוב יותר ממחיר הקוטג' והפסק זמן
בנוסף, חל גידול במספר המשתתפים בכוח העבודה (בעיקר מקרב נשים), וכשיש יותר מצטרפים למעגל העבודה זה סימן טוב רק לטווח הארוך. בטווח הקצר יותר, כשהם אינם מוצאים מקום עבודה, מספר המובטלים רק גדל.
בכל מקרה, למרות הוויכוח על טיב המדידה, אסור לשבור את המראה המשקפת את מצב המשק. נזכיר כי נורמות המדידה שהחילה ישראל על עצמה מקובלות במדינות ה-OECD, וטוב שאנחנו פועלים על פיהן. לבד מהגורם הטכני הפחות מדאיג, יש בהחלט סימנים מדאיגים יותר, ואלה כבר נוגעים במישרין למצב המשק.
אין ויכוח שהמשק הישראלי נמצא זה מספר חודשים בהאטה ועל כך מצביעות תחזיות הצמיחה הנמוכות. ישראל אינה אי בודד והמיתון באירופה ובעולם משפיעים עלינו לרעה. כך למשל, ירד ייצוא הסחורות
והשירותים ברבעון הראשון של 2012 ב-5.6% (בחישוב שנתי) בהשוואה לעליה של 3.1% ברבעון האחרון של 2011. גם מדד הייצור התעשייתי ירד בחודשים הראשונים של 2012 ב-0.4% בהשוואה לעליה של 4.1% בחודשים שקדמו לכך.
אלה סימנים מדאיגים, המוכיחים שאין ארוחות חינם. ברגע שהייצוא והמכירות יורדות, החברות מתחילות להתייעל. בשלב הראשון הן נמנעות מגיוס עובדים חדשים, בהמשך הן מפטרות את הזמניים, ולאחר מכן יוצאות בתוכנית פרישה לעובדים הקבועים. התעשיינים מתריעים מזה זמן מפני מצב זה.
ולמרות כל זה, אפשר-בינתיים - להירגע. שיעורי האבטלה בישראל נמוכים משמעותית בכל קנה מידה עולמי. בספרד כמעט אחד מכל צעיר מובטל. אנחנו עוד רחוקים משם.
המלחמה האמיתית של ציבור השכירים חייבת להתמקד בשמירה על מקום העבודה בכל מחיר. עוד שקל הנחה במחיר קוטג' או 50 אג' פחות במחירי סכיני הגילוח המיובאים זה חשוב, אך לא הכרחי. שכיר שאיבד את מקום עבודתו ייאלץ לסמוך בעתיד על כספי ביטוח האבטלה ועלול לאבד את חירותו הפיננסית. הוא יתקשה לקנות קוטג' או "פסק זמן" גם אם מחירם יעמוד על שקל ליחידה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם