
דוח המבקר: אין פיקוח על ניהול חסרי הישע
מיכה לינדנשטראוס קבע בדוח כי מכיוון שבמשרד המשפטים אין פיקוח על ניהול ענייניהם של החלשים והמוגבלים, הם נותרו מופקרים ומנוצלים

מדי שנה אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים מנהל למעלה מ-40 אלף תיקי אפוטרופסות. לינדנשטראוס בדק בעיקר את הפיקוח של האגף על האפוטרופסים ועל התנהלותם, ומצא כי ליקויים שעלו בדוח הביקורת מ-2004 עדיין לא יושמו ולא טופלו.
כך למשל, טרם נקבעו המאפיינים הנדרשים ממי שמתמנה לאפוטרופוס; לא נבדקה התאמתם לתפקיד של חברות שירותים המתמנות כאפוטרופוס לחסויים רבים, ואף התברר כי חלקן אינן עומדות בדרישות מהותיות שנקבעו.
האגף אינו מנהל רשימה של אפוטרופסים שפוטרו או שהתגלו ליקויים בתפקודם, כך שמי שממנים אותם יידעו להימנע ממינויים בעייתיים; האגף אינו נוקט פעולות אכיפה נגד אפוטרופסים שלא הגישו דוחות שנתיים כחוק, ועוד.
"הפיקוח על אפוטרופסים המתמנים לחסויים הוא צורך ממשי, והמדינה אינה יכולה להתנער מאחריותה להבטחת סיפוק צורכיהם הבסיסיים של החסויים", קובע לינדנשטראוס. "המבקר העיר בדוחות קודמים על כך שמתקיים פיקוח רק על ניהול רכושו של החסוי, אולם במועד סיום הביקורת, למעלה מ-20 שנה לאחר מכן, הצורך בפיקוח כולל הולך ומתגבר, ופתרון לבעיה – אין".
לינדנשטראוס מוסיף כי "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את העובדה שלמעשה אין פיקוח על ניהול ענייניו האישיים של החסוי. הדבר הוא בבחינת תעודת עניות לגורמים המוסמכים, והאחריות לכך מוטלת לפתחם של משרד המשפטים ומשרד
בפרק אחר בדוח קובע מבקר המדינה כי הנהלת בתי המשפט טרם יישמה את כל הליקויים שעלו בביקורת מ-2010, בנוגע למערכת המיחשוב "נט המשפט", שבמסגרתה כל התיקים המשפטיים יהיו אלקטרוניים.
מערכת נט-המשפט ("בית משפט ללא נייר") היא פרויקט הדגל של הנהלת בתי המשפט, והיא אמורה לשפר את השירות הניתן לאזרחים ולייעל את התשתית המינהלית של מערכת המשפט.
לינדנשטראוס מצא בעבר כי ההנהלה לא פעלה בפיתוח המערכת לפי הנוהל המחייב לפיתוח מערכות מידע במשרדי ממשלה, וכעת התברר כי למרות הערתו היא לא פעלה לפי הנוהל גם בעת חתימת התוספות להסכם.
בדוח הקודם התברר שההנהלה קיבלה את המערכת שלא לפי אותו נוהל ומבלי שביצעה בחינות קבלה מטעמה, אלא הסתפקה בבחינות המסירה שביצע הספק. לאחר התקנה המערכת התברר שהיו בה בעיות שגרמו לתקלות חמורות, שהיו נמנעות אילו ביצעה ההנהלה בחינות קבלה כנדרש.
ריבוי התקלות במערכת גרם לחוסר שביעות רצון בקרב המשתמשים (ציבור המתדיינים, עורכי הדין והשופטים), וכעת נמצא שההנהלה טרם ביצעה סקר שביעות רצון ואף לא ביצעה מבחני קבלה בלתי תלויים משלה למערכת.
המבקר קובע שעל הנהלת בתי המשפט לייצב את המערכת ולהגביר את קצב תיקון התקלות הפוגעות בתפקודה ובאמינותה; לבצע סקר סיכונים מקיף לגבי המערכת, הן בתחום החומרה והן בתחום התוכנה, להשלים את מיפוי התהליכים והדרישות של כלל המשתמשים ואת מוקדי הסיכון הגלומים בה ולבחון אם לא נדרשים שינויים במערכת בעקבות התקלות שהתרחשו בה; לבצע מכרז לתפעול המערכת ולתחזוקתה; לבצע בדיקות קבלה נאותות למערכת וסקרי שביעות רצון בקרב משתמשיה, ועוד.
