המבקר: אין גוף המוביל את הטיפול באוטיסטים
בדוח מבקר המדינה שהוגש נקבע כי חל עיכוב ביישום התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, עליה המליצה "ועדת שמיד" כבר ב-2006
אין גוף מתאם ומגשר. הפגנה למען האוטיסטים. צילום ארכיון: אמיר מאירי
כמו כן, בדיקת המבקר העלתה כי רשויות מקומיות התקשו ליישם את התכניות לטיפול בילדים בסיכון שהעמידו לבחירתן משרדי הממשלה במסגרת התכנית הלאומית, מאחר ומשרדי הממשלה לא היו ערוכים לבצען אם משום שאופן הפעלת התכניות לא היה ברור ואם משום שעלויות ההפעלה המתוכננות לא היו עדכניות, ועד סיום תקופת הביקורת באוגוסט 2011 עדיין לא הושלם עדכון מאגר התכניות.
המבקר מציין לטובה את פעולת איתור כ-156 אלף הילדים הנמצאים בסיכון ביישובים בהם פועלת התכנית הלאומית, אולם מעריך כי לא מדובר בתמונה מלאה על היקף הילדים והנוער בסיכון בשל קשיים בהגדרות שהציבו לשם כך אשי המקצוע המאתרים וחוסר מיומנתתם בביצוע הליכי האיתור.
זאת ועוד, המבקר מצא כי ב-53 יישובים בהם פעלה התכנית רק 30% מהילדים שאותרו בסיכון משתתפים במענים שהוקמו במסגרת התכנית, וכי רשויות מקומיות נתקלו בקשיים בהפעלת כמה מהמענים במסגרת התכנית בגלל היעדר תשתיות פיזיות וקשיים בגיוס כוח אדם.
נוסף על כך, נמצא כי רק בשנת 2011 פרסם משרד הרווחה מכרז לביצוע מחקר בנושא הערכת התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון שיועד לשמש כמערך בקרה והערכה לתכנית, מה שפגע באפקטיביות התכנית וביכולתה לסייע למפעיליה לבצע בה שינויים נדרשים, וכי עד למועד סיום הביקורת באוגוסט 2011 עדיין לא הייתה לתכנית מערכת מחשוב מרכזית, וכי אין בידי מנהלת התכנית תמונת מצב במישור הארצי על איכות הפעלת המענים שבאחריות כל משרד או על הבעיות העיקריות בהפעלתם.
תגובת משרד הרווחה: "יש לציין את חוות הדעת החיובית על התוכנית הלאומית כפי שמוצגת בדו"ח המבקר, ובה המבקר מציין כי התכנית הלאומית הגיעה להישגים בכל הנוגע להקמת מערך של שיתוף פעולה בין-מקצועי בכל המישורים - הארצי, המחוזי והמקומי ובכל הנוגע ליצירת מערך מובנה לאיתור ולמיפוי של ילדים בסיכון ולתכנון תכניות יישוביות להפעלת מענים עבורם".
עוד טענו: "המבקר מצא שהתכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון תרמה תרומה ניכרת לטיפול בילדים אלה והגבירה את המודעות לנושא: לראשונה נקבעה הגדרה אחידה לילדים ובני נוער בסיכון ונבנו כלים אחידים למיפוים ולאיתורם; נעשה מיפוי מקיף של ילדים ובני נוער בסיכון, ובשל הצלחת התוכנית ובקשות של ראשי רשויות להצטרף לתוכנית היא מורחבת בימים אלה לכ-90 רשויות וספות".
אין גוף שמוביל את הטיפול באוטיסטים
מבדיקת מבקר המדינה עולה כי אין כל גוף המוביל את הטיפול באוטיסטים בישראל מתוך ראייה מקיפה של צורכי הלוקים באוטיזם ובני משפחותיהם.
לדברי המבקר, גוף מתאם כזה יכול היה לסייע בגיבוש פתרונות בין תחומיים כוללים ובקביעת מדיניות טיפולית מוסכמת, שכיום איננה קיימת. זאת ועוד, המבקר מצא כי לא קייפ אף פורום הידברות בו משתתפים כלל משרדי הממשלה המעורבים בטיפול באוטיסטים ובני משפחותיהם, בראשם משרד הרווחה ומשרד הבריאות, דבר הפוגם ביכולת התכנות של מערך השירותים וטיבם.
הרשויות מתקשות ליישם את התכניות לטיפול בילדים בסיכון
בדיקת המבקר העלתה כי אין בישראל מאגר נתונים על הלוקים באוטיזם ואין נתונים כוללים על היקף אוכלוסייה זו, אלא רק נתונים חלקיים שאותם מרכזים משרדים שונים בהסתמך על השירותים שהם מעניקים לאוטיסטים. יתרה מכך, לחלק ממשרדי הממשלה המטפלים באוכלוסייה זו אין אפילו נתונים מלאים גם על כך, ולא קיימת העברת נתונים הדדית מוסדרת בין משרדי הממשלה המטפלים באוטיסטים.
לדוגמא, ביוני 2011 היו רשומים במשרד הרווחה 6,718 בני אדם שהוכרו על ידי המשרד כלוקים באוטיזם, במשרד החינוך רשומים 6099 אוטיסטים ובמוסד לביטוח לאומי רשומים 6,163 ילדים עד גיל 18 בלבד המוכרים כאוטיסטים על ידי המוסד.
זאת ועוד, המבקר מצא כי על אף שמשרדי הרווחה והבריאות נושאים באחריות להשמת הפעוטות עד גיל 3 הסובלים ממוגבלויות שונות בהם התסמונת האוטיסטית במעונות יום שיקומיים, מבדיקת המבקר עלה כי עד סוף מאי 2011 לא ניתן מענה ל-75מתוך 398 (19%) פעוטות הלוקים באוטיזם בשל מחסור במקומות.
בנוסף, נמצא כי שלוש שנים לאחר קביעת נהלים מוסדרים למתן רשיון למעון שיקומי לילדים אוטיסטים, רק למפעיל אחד מתוך 24 נמצא רשיון בתוקף, וכי משרד הרווחה לא קבע נהלי פיקוח על המעונות, לא בדק את כוח האדם אותו מחויב המקום להעסיק ולא פיקח על הסעות הפעוטות למעונות.
בדומה למעונות, במועד הביקורת לא היה רשיון בתוקף ל-68% מ- 34 ההוסטלים באחריות משרד הרווחה. גם הפיקוח שאמור להתקיים אחת לחודשיים נערך
ב-76% מההוסטלים פחות מהנדרש בשנת 2010.
בדיקת המבקר העלתה עוד כי למשרד הבריאות האחראי על מתן "סל טיפול בריאותי מקדם" לילדים אוטיסטים עד גיל שבע אין נתונים על מספר הילדים הזכאים לסל זה, ונמצא כי 35% מ-1,222 הילדים הזכאים לסל זה לא קיבלו אותו בשנה החולפת, וכי משרד הבריאות לא ביצע בקרה כספית וחשבונאית על קופות החולים שמעבירות חלק מהמימון של שהות הילדים במעונות היום להורים.
עוד עולה כי למשרד החינוך אין נתונים על ילדים אוטיסטים ששובצו במסגרות אחרות שאינן מיועדות לאוטיסטים בלבד, כל שההערכה היא כי מספר הזכאים לסל גדול אף יותר.
משרד הרווחה מסר בתגובה: "התקציב לטיפול באנשים עם אוטיזם גדל באחוז ניכר משנת 2004 עד שנת 2011 מתקציב של 5.7 מליון שקל בשנת 2004 לתקציב של 23.9 מליון שקל בשנת 2011. כלומר, הגידול בסעיפי התקציב הכספיים, בין השנים 2004 ל-2011 הינו כ- 18 מליון שקל (גידול של כ-320%). בנוסף לזאת בין השנים 2004 ל-2011 משרד הרווחה הגדיל את מספר המכסות של אנשים עם אוטיזם המושמים במסגרות מ- 389 מכסות בשנת 2004, ל-1051 מכסות בשנת 2011 . מדובר בגידול של 662 מכסות המהווים גידול של 170%.היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה מעניקה מגוון של שירותים ותוכניות המאפשרים לאנשים עם אוטיזם למצות את יכולותיהם, ולמשפחותיהם להישאר במעגל העבודה ולנהל אורח חיים תקין. מערך השירותים כולל שירותים בקהילה ודיור חוץ ביתי".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם