הלאמת המשפט
הסנגוריה הציבורית תפחה עם הזמן לממדים מפלצתיים על חשבון משלם המסים ושכחה את תפקידה: להגן על החלשים
בניגוד לדעה הקדומה ולתדמית התקשורתית, אין כאן שום יחס מיוחד או חריג. הכל כדין וכנהוג כלפי עשרות אלפי נאשמים אחרים - וזה בדיוק מה שמדאיג.
הסנגוריה הציבורית הוקמה לפני 12 שנה כדי לשנות את המציאות העגומה שבה מרבית הנאשמים והעצורים עמדו לדין ללא ייצוג משפטי. בכל אלה גרמה הסנגוריה הציבורית למהפכה של ממש: בהרחבת זכות הייצוג, בהעלאת רמתו ואיכותו, בהעלאת המודעות והשמירה על זכויות נאשמים ובקיומו של הליך משפטי הוגן. בצד אלה היא העניקה הזדמנות פז מקצועית לעורכי דין בתחילת דרכם, ובכללם לכותב שורות אלה.
אלא שהמיזם המופלא והתמים של זכויות יסוד וצדק חברתי מובהק הפך במרוצת השנים לגוף שמייצג כל דכפין. לפי נתוני הסנגוריה הציבורית, היא מעניקה ייצוג בממוצע ביותר ממחצית ההליכים המשפטיים. זה אומר שהתקציב השנתי של הסנגוריה הציבורית גדל מעשרה מיליון שקל בתחילת דרכה ל-200 מיליון , והיד עוד נטויה.
דרוש תיקון
גורם מרכזי להתנפחות הזו מצוי בהחלטה להשתמש בסנגוריה הציבורית לזירוז הטיפול בעשרות אלפי התיקים שמתנהלים בבתי המשפט. לצורך כך, הורחבה הזכות לייצוג על חשבון המדינה. לא רק לנאשם שהוא אביון, חולה נפש, מפגר או קטין, אלא גם לכל מי ששופט סבור שאינו יכול לנהל את משפטו אם אינו מיוצג; לכל מי שהתביעה מודיעה שתבקש לשלוח אותו למאסר אם יורשע; והאבסורדי מכל - לכל מי שזומן ל"יום הקראות".
ביום הזה מוזמנים לבתי משפט השלום והתעבורה עשרות נאשמים "חדשים". לכל נאשם שמגיע מתאפשר מינוי מיידי של סנגור ציבורי שנמצא באולם - בלי שום קשר למצבו הכלכלי, לסוג העבירה
שבה הוא מואשם ולעונש שמבקשים לגזור עליו.
בהמחשה, גם אם הנאשם החנה בחוץ רכב חדש ומואשם בתיק של העלבת פקח, כשהעונש הצפוי לו הוא קנס - המדינה תממן לו סנגור שמיד, "על המקום", ישוחח עם התובע במטרה לסיים את התיק מיידית בהסדר טיעון. ועל זה נאמר שמי שלא ראה שמחת "יום הקראות", לא ראה שמחת שוק מימיו.
המציאות הזו מחייבת תיקון דחוף כי מעבר למסחור של הליכי עשיית הצדק, היא מלאימה את מקצוע עריכת הדין הפלילי ומעוותת את הקצאת המקורות התקציביים של המדינה. אז נכון שלכל נאשם חייבת להיות זכות לייצוג, אבל לא תמיד המדינה צריכה לממן אותה.
הכותב הוא עורך דין פלילי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם