מנהיגים, לא משיחים
נתניהו וברק הם פוליטיקאים שקולים ופרגמטיים. להתבטאותו האומללה של דיסקין נגדם יש אולי ממד אמוציונלי, אבל לא מקצועי
משום שאני מעריך מאוד את דיסקין, נדהמתי לקרוא את אשר אמר במפגש בכפר סבא. אני מנסה לתרץ בעבורו את האמירות האומללות בכך שהוא לא התכוון להשמיע דעה מקצועית אלא אמירה פוליטית בוטה, כיוון שהמילה "משיחי" אינה מושג מקצועי.
אינני מוכן להאמין שדיסקין התכוון לפגוע בהרתעה של ישראל בעיצומה של מלחמה נגד איראן, שעיקרה, ברגע זה, חסוי - ובמידה רבה פסיכולגי. יובל אף לא רצה לגרום לכך שבעטייה של פגיעה בהרתעה של ישראל, יגבר הסיכוי לשימוש בכוח. ייתכן שבהתבטאויות יש אף ממד אמוציונלי, אך לא אסתכן בקביעה כזו כי אינני פסיכולוג.
הנושא המרכזי באמירותיו של יובל דיסקין הוא מידת האמון שהוא רוחש, כביכול, לנתניהו ולברק בהקשר של המלחמה באיראן, ולכך אתייחס: כשכיהנתי כיו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים עבדתי בקרבתם של אהוד ברק כראש ממשלה ובנימין נתניהו כשר האוצר. התממשקתי אף עם ברק בהיותו מפקד חטיבה ואוגדה וכראש אגף המודיעין במטכ"ל. אני מכיר את שני האנשים האלה היטב.
לצדו של נתניהו פעלנו לחילוצה של כלכלת ישראל באחד המשברים הקשים שידענו בשנים 2005-2003. ייצבנו את
חרף המאבקים הקשים בין קודקודי המשולש - אוצר, הסתדרות ומעסיקים - התוצאה הייתה מעולה למדינת ישראל. כל אחד מהקודקודים תרם את תרומתו. נתניהו התגלה כאדם פרגמטי ואמפטי, שיודע לנהל משא ומתן ולהוביל מהלכים קשים ומורכבים.
עם אהוד ברק עבדתי כשכיהן כראש ממשלה בשנים 2001-1999. שנת 2000 הייתה שנת משבר כלכלי עולמי. אהוד, כמו נתניהו, ידע לנתח את הבעיה בצורה שקולה ופרגמטית (ביחד עם בייגה שוחט), ולזהות דרכים לשיפור ולהוביל לביצוען. אהוד ונתניהו ידעו לזהות את הסיכוי שניבט מתוך הסיכון, ולממשו.
אינני חושב שיש בעולמנו אדם מושלם. כמו כן, לא כולם מחבבים את כולם. אני מניח שיש אנשים רבים שאינם מחבבים את נתניהו וברק. אך לא בחיבה עסקינן. הגדרת נתניהו וברק כ"משיחיים" היא מצג שווא. הרי מדובר בשני ראשי ממשלה לשעבר (ואחד בהווה), שכיהנו בשורה של תפקידים בכירים, צברו ניסיון רב ו"הוכשרו" להוביל על סמך נשיאה באחריות ושורה של הישגים.
הכותב הוא יו"ר המכון למנהיגות העתיד בנגב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם