אולימפיאקוס, עם כל הלב

היוונים פירקו את ההגנה של צסק"א, ניטרלו את קירילנקו וקיבלו סלים שכולם נס מפרינטזיס ומפפאניקולאו. לפעמים יש מגיע בספורט

עפר שלח | 14/5/2012 10:04 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
זה היה ערב שבו הכדורסל פרץ את גבולותיו, ושטף את האוהד המשולהב, מאשדוד עד איסטנבול, בפרץ גדול של "אני לא מאמין למה שאני רואה". גמר היורוליג הזה היה מהפחות איכותיים
אולימפיאקוס זוכה ביורוליג
אולימפיאקוס זוכה ביורוליג  צילום: אי.אפ.פי.
מבחינת הכדורסל האסתטי. אבל מה זה איכות אם לא לראות מול בעיניים סנסציה בלתי נתפסת, לא רק ביחסי הכוחות לפני המשחק אלא במה שקרה במהלכו.

קזלאוסקאס דיבר במחצית על זה שהשחקנים שלו צריכים לשחק כאילו אין שעון ותוצאה, אבל בין דיבור לבין ביצוע יש לפעמים מרחק עצום. שתי דקות לסוף הרבע השלישי, כשכלו כל הקיצין, החליט איבקוביץ' לשמור את ספאנוליס לסיכוי אחרון ברבע הבא. הוא ידע שהרבעים הזוגיים שייכים לצסק"א, שהעומק האדיר שלה הכריע את פנאתינייקוס בחצי הגמר ואת הרבע השני של הגמר.

הוא זרק למגרש את סלוקאס והיינס, שני שחקנים שכמו חצי מהסגל של אולימפיאקוס נחשבים כמי שלא שייכים למעמד הזה. ואז הבלתי ייאמן התחיל לקרות, התקפה אחרי התקפה.

אולימפיאקוס פירקה את ההתקפה של צסק"א, בסדרה של חילופים ועזרות נהדרות שהרגו את תאודושיץ' וניטרלו את קירלינקו. היא תקפה מוקדם, זרקה בחצאי הזדמנויות, וקיבלה מפרינטזיס ומפפאניקולאו סידרה של סלי נס. כשספאנוליס חזר בהפרש סביר, היה תחושה שרק השעון יציל את צסק"א. זה לא קרה, כי לפעמים יש מגיע בספורט.



עונת היורוליג הזו לא היתה גדולה. לא ראינו חידושים על המגרש, הקבוצות ששלטו עשו את זה בעיקר בגלל יתרונות פיסיים. והנה, במשחק האחרון, הזכירה לנו סגנית אלופת יוון שבסוף, ספורט מנצחים עם הלב. אני בטוח שאפילו האוהד הכי שרוף של פנאתינייקוס לא היה יכול שלא להתרגש. עד כדי כך זה היה גדול.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עפר שלח

צילום: .

בעל טור במעריב, מגיש תוכנית בערוץ 10 ופרשן הכדורסל של ערוץ הספורט. פירסם ששה ספרים. רץ מרתונים להנאתו

לכל הטורים של עפר שלח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים