הפסד מכבי חיפה בגמר: אין גבול לסבל
מתברר שלירוקים יש סף כאב גבוה, אחרת אי אפשר להסביר כיצד הפסידו את הגביע לתופעה שעוד ילמדו עליה בפקולטה לרפואה

יפי הבלורית: על יחסי טביב-הפועל ת"א
תמוז לטביב בשידור חי: "אתה אפס"
מה קרה לגורם ההקרבה, לדם על הדיסקית? עוד רגע מתחילה הארכה, עוד שעה מסתיימת העונה. תעמוד על הרגליים גבר, נסה להציל את המולדת. לא נורא חבר'ה, מתברר שסף הכאב של קבוצתו הרבה יותר גבוה, הרי כמה אפשר להפסיד בגביע? מתברר שאין גבול לסבל.
ולמי הפסידו? לתופעה שעוד ילמדו עליה בפקולטה לרפואה. הפועל הופיעה לגמר כמו נהג פורמולה שמגיע לקו הסיום ללא שילדה. המנהיג ברוגז עם הבעלים, שלא מתייחס לאוהדים, שלא רוצים אותו בקבוצה. לא פוסל שבמקרה שחיפה היתה זוכה בגביע, טביב היה מרים את עמאשה על הכתפיים ונוסע לחגיגות בכרמל. איפה שתגעו, תמצאו נקודת תורפה.
חיפה הכירה את כל הנתונים, עברה עליהם בתדריך המסכם, רק כל כך פחדה מעוד הפסד בגמר. מה זה פחדה? היא העלתה את יניב קטן עם 40 מעלות חום ושבר פתוח. קטן, בגילו המתקדם, הוא עדיין מורה הדרך ועמוד האש בראש המחנה. אם לא הוא אין שם אחד שייקח פיקוד.
ומה יהיה בעוד שנתיים-שלוש, כשהוא יפרוש ובוקולי יגרור אחריו חיזוק פיליפיני?
אלישע לוי ראה את המחדל של החלוץ הצעיר והקים את ימפולסקי מהספסל. עוד שחקן בלתי צפוי. או שאתה מקבל ממנו פרץ של אנרגיה שסוחף איתו את כל ההרכב, או שאתה בולע כדור הרגעה ומנחמים אותך שבמחזור הבא זה יעבור.

רק אלישע גמר לתדרך את המחליף, והפועל השחילה את השער הראשון. הדם אזל מהפנים של אלפי אוהדים בירוק, שקיוו לדף חדש ביחסים עם יו"ר הכנסת. התקווה אזלה, אבל אז בא ימפולסקי ביום עסל והשיב את המטרה האירופית לראש סדר היום.
חיפה היא הקבוצה המסודרת ביותר בארץ. מחלקת נוער למופת, משכורות בזמן, ארנונה, חשמל, מים. אין פיגורים. הפועל ת"א תתפרק בקיץ ותימכר לחנות חלקי חילוף בכניסה ליפו. יש סיכוי שלאירופה היא תגיע עם שביט אלימלך בשער וניצן שירזי בקישור. אז איך? נס.
איפה שבאדיר דורך צומח גביע. יש לו כל כך הרבה גביעים בסלון, שבערבי חג אוכלים בהם קינוח. הוא בכלל שוקל, כחלק ממחווה של רצון טוב, לתרום שניים לקרית שלום, ואולי את האחרון בכל זאת להסיע לחיפה. יש גבול לכמות הפח שאפשר לאכסן.
אז איזו עונה מטורפת היתה לנו, כדאי שנסכם: ק"ש אלופה, יו"ר ההתאחדות משתולל במושבה ופיקציה מחזיקת גביע. צורה לנו.